שלום רב!
כמה שאלות בענייני חנוכה:
1. אדם שנוסע השבת להוריו או לחמיו וחמותו ועוד מעט נכנסת שבת וחמיו או אביו הדליק כבר את החנוכה. האם המתארח צריך להדליק נרות עם ברכה כשיגיע לחמיו (שאין לו דין אכסנאי שעדיין לא הגיע לבית חמיו או אביו או בלי ברכה או לא צריך כי יש לו גדר אכסנאי (השתתף בפרוטה או שהקנה לו חלק בשמן)?
2. משפחה שיצאה מהבוקר לטיול ולא תחזור לישון בביתה. והגיעה לביקור אצל הגיס ואכלו שם ארוחת צהרים – ערב, והגיס הדליק נרות חנוכה בצאה"כ והקנה לו חלק בשמן. ומשם הלכו המתארחים לחמיו וחמותו שכבר הדליקו נרות חנוכה ולא ידעו שהם אמורים להגיע, האם יד"ח כשהדליקו בבית הגיס ע"י שהקנה להם חלק בשמן או שצריכים להדליק שוב אצל חמיו?
3. אדם שהוריו גרים באותה העיר והוא הולך לאכול ולישון שם, האם יכול להדליק נרות שבת וחנוכה בביתו וישאר שם כמה דקות לאחר צאה"כ ואז ילך להוריו או שאת הדלקת נרות השבת והחנוכה יעשה בבית הוריו?
בברכה, ויקטור בוחניק רחובות
תשובה:
שלום רב
- הסברא הפשוטה אומרת שהכל תלוי בזמן ההדלקה, וכיון שאז עוד לא קבעו שם דירתם, אינם יוצאים ידי חובה בהדלקה זו וידליקו שנית. וראה פסקי תשובות עמ' תצח שנקט בפשיטות שאם אדם יוצא מביתו בערב שבת לאחר פלג המנחה עליו להדליק בביתו ולא במקום שהוא הולך לשם, אבל זה כבר חידוש גדול שיש לדון בו.
- אין צד לומר שיוצאים ידי חובה בהדלקת הגיס. זו ממש סעודת אקראי שנאמר עליה בפוסקים שם שאינם יוצאים בה ידי חובה.
- אם הוא נמצא בזמן ההדלקה בביתו ודאי יותר מהודר שידליק שם, ולא בבית ההורים.
בנוגע לשאלה הראשונה קרה מקרה כזה מה יעשה הבן ואישתו האם ידליקו בחדרם וא"כ אם ברכה? ומה הסברא אשמח למקור!
לכאורה ידליקו בברכה, למה לא? הרי לא היו טפלים להדלקת בעל הבית.
השאר תגובה