לכבוד הרב,
ידוע הדבר דקטן מתחת לגיל חינוך שעובר על איסורי דרבנן לכו"ע אין להפרישו כשעושה על דבעת עצמו כגון מטלטל בכמלית וכדו' השאלה היא לא הלכתית אלא הנהגתית אם בני הקטן משחק בחדר בשבת ומדליק ומכבה את האור [לד] וכן משחק בהמון משחקים שהם מוקצים או עושה שאר דברים האסורים בשבת מדרבנן להנאתו
לשתוק? ולתת לו לעשות כרצונו שכן אינו מבין את מהות השבת ואדרבה אם נעיר לו על אלו יחרט בנפשו שבשבת אסור לעשות כיף
או להעיר ולהסביר בנועם עד היכן שידנו מגעת ולהעצים את השבת בשאר משחקים ושירים וכדו' להאפיל על ההערות,
או שיש לחלק בין כל איסור דרבנן לגופו [הנהגתית] כגון לשחק בדברים מוקצים יש לשתוק אבל כשהוא מדליק אור [לד] להעיר,
שכרכם כפול מן השמים.
תשובה:
שלום רב
צדקו דבריכם שמבחינה הלכתית אין חיוב להפרישו כיון שעושה להנאתו, וראה רשב"א יבמות קיד א, אבל מנהג ישראל להרגיל את הקטנים לאט לאט כבר מקטנות, כאשר הדברים מושרשים בילד מתחילה, הרבה יותר קל לחנך אותו לכך, מאוד יקשה להחליט ביום שיבין מעט שמכאן ואילך מונעים ממנו כל מה שהיה רגיל. העצה היא להסיח דעתו בדברים אחרים, אפשר גם להחביא לפני שבת משחקים שבהכרח קשורים לחילול שבת. השבת מאוד מענינת ומרשימה בבית היהודי, וכאשר זה נעשה נכון הילדים מחכים לשבת כל השבוע, לסעודות היפות, השירים החגיגיות, ואין מה לחשוש.
בהצלחה רבה ורוב נחת.
