בס"ד,
מה דין טלטול חנוכייה בשבת ( אחר שכבתה) מחמת חסרון כיס , שחושש שמא יגנבו לו את החנוכייה מפתח הבית?
תשובה:
שלום רב
חנוכיה היא מוקצה ככל כלי שמלאכתו לאיסור [ועוד יותר מכך כיון שבין השמשות הוקצתה לגמרי], וכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו אבל אסור לטלטל כדי שלא יגנב [וכאן אפילו לצורך גופו ומקומו יש להחמיר משום מיגו דאיתקצאי, אלא שלענין זה מועיל אולי תנאי, ראה שו"ע סי' רעט סעי' ד].
מקורות:
שבת קכג ב.
אם הוא של כסף אסור מחמת חסרון כיס גם לצורך גופו ומקומו
בס"ד,
שלום כבוד הרב ,
תודה על המענה המהיר.
נא עין למש"כ הגרע"י זצ"ל חזון עובדיה ( שבת א', עמוד רנט ) להתיר בתנאי. ויסוד ההיתר ע"ב שלא נעשה האיסור במוקצה עצמו אלא על גבו מדברי הראב"ד.
אינני מבין את הדברים, שהרי החנוכיה עצמה היא כלי שמלאכתו לאיסור, אולי מדובר שם בכוסיות שאינן מיועדות דוקא להדלקה, בהזדמנות אעיין.
מהרב יוסף כהן שליט"א אמר שיצא לו להתיר, אחר שישבנו ראינו שיש לחלק בין חנוכיה לנר, כיון שמלאכתו לאיסור, ועוד שמוקצה לה מקום, והוא דבר שמקפיד עליו והוא חסרון כיס.
ואמר לי שבבני ברק המנהג פשוט להתיר אגב כיכר, וכך שמע מהרב דינר שהסכימו איתו הגר"נ קארליץ והרב שטיימנן וכך עושים מעשה בבני ברק להתיר אגב כיכר.
ואילו בחזו"ע ( שבת א' , עמוד רנ"ט ) נראה להתיר.
ובשיעור שמסרנו בנדון, אמר לי הרב ליאור כהן הי"ו , שלהראב"ד דומה לחנוכיה ,ואילו שהאיסור נעשה בו בבגופו הדוגמא היום תהיה מצית, ודברי פי חכם חן.
מהגר"ש אבינר שליט"א אמר לי : "אסור. אם באמת יש חשש להדליק בפנים "
וכעין זה אמר לי הרב יוסף כהן שהיא דעת הגאון ר' אליהו הכהן שליט"א כדעות המחמירות.
ואילו בחזו"ע ( חנוכה עמוד קפא , דין ג' ) בהערה התייחס במפורש לחנוכיה לסמוך לטלטל אחר שהתנה.
והרב יוסף כהן שליט"א אמר לי שראה משם השלמי תודה לטלטל אגב כיכר, וחידש שם שהטלטול יהיה לצורך ההיתר ולא לצורך האיסור, כלומר שיטלטל בעבור הכיכר ולא בעבור החנוכיה.
לענ"ד חנוכיה מכסף היא לא ראויה כלל לשימוש של היתר ואין זה דומה לנר המוזכר בשו"ע שאפשר לכסות בו כל וע"כ נראה לי שזה מוקצה גמור
השאר תגובה