שלו' וברכה.
בענין פנייה לערכאות של גוים, ישנם מקרים שאדם א' מעסיק אדם ב' ולא מתנהג עמו כפי שנהוג על פי חוקי ותקנות הגוים בענינים אלו. יש בצרפת למשל, בית משפט מיוחד לענינים כאלה הנקרא פרוד הום,האנשים שיושבים לדון אינם שופטים או עו"ד אלא אנשים כאלה המכירים עולם העבודה, המלאכה ורגילים במה שנוגע לזכויות פועלים וכדומה. מי שפונה אליהם מקבל עליו מה שיחליטו. האם האיסור לשני יהודים לפנות לערכאות שונה בתחום זה. בתודה מראש
תשובה:
שלום רב,
בשו"ת דברי מלכיאל (חלק ה, סוף סימן רי) נשאל במקרה שאחד מהצדדים הלך לבי"ד של סוחרים בטענה שאי"ז נחשב לערכאות כיון שהוא כבי"ד של סוחרים. והשיב שישנם אופנים בהם לא התירו בי"ד של סוחרים: א'. כאשר דייני הסוחרים יש להם חוקים קבועים ואינם דנים לפי שכלם ואומדן דעתם. ב'. כאשר הולכים לבי"ד זה מכח הערכאות שקבעו שענייני המסחר ידונו שם, והיינו שרק אם מנהג הסוחרים היה לדון שם אז התירו לדון שם, אבל אם הערכאות קבעו שידונו שם, הרי כשהולך לדון שם הוא כפוף לכללים שאינם של תורה. לפי דבריו פשוט וברור שבי"ד לעבודה אינו כבי"ד של סוחרים, שהרי בבי"ד לעבודה יש את כל החסרונות שמנה הדברי מלכיאל: א'. הם אינם דנים כלל באומד הדעת לפי הסכמת העובדים והמעבידים אלא עפ"י כללי משפט קבועים שקבעה המדינה, והשופטים אף מחוייבים לחוקי המדינה עפ"י חוק יסוד השפיטה. ב'. המדינה היא זו שקבעה שהדיונים יהיו בפני בי"ד זה, ואין מנהג לדון דווקא לפניהם, והראיה, שמעטים המקרים בקרב שומרי תו"מ ששני הצדדים באים בהסכמה לבי"ד לעבודה, ובד"כ אחד הצדדים מעדיף להתדיין בבי"ד, וא"כ א"א לקבוע שיש מנהג כזה.
