שלום וברכה, היות ולא קיבלתי תשובה על תגובה על תשובתכם בשאלה: השאלתך נענתה באתר דין: #146681
העתקתי את התגובה ואני שולח אותה בדרך זו. עמכם הסליחה אם יש כפילות. צריך לקרוא את תגובתי שם בשאלה.
השאלה בתגובה הקודמת נתעוררה על הדברים שקראתי באחד התגובות על אבקת חלב.
ואמנם הש”ך (ס”ק מח) מחלק בדבר ומוסיף על דברי הרמ”א שזהו דוקא בסתם חלב, אבל כשאנו יודעים שדעת הנכרי היתה לעשות גבינות מחלב, מותר לישראל לעשות מחלב זה גבינות, וכדברי הרמ”א עצמו (לקמן סוף סעיף ב), שכל שבדעתו של הנכרי להקפיא את החלב, אין חשש שיערב בתוך החלב דבר טמא, ולכן מותר לישראל לעשות גבינה מחלב זה.
תודה רבה
תשובה:
אכן לפי הש"ך ס"ק יח ולא מח.. אם יודעים בודאות שמשתמשים בחלב רק לגבינה מותר לקחת מהם חלב ולעשות בו גבינה.
תודה רבה עבור הרב.
האם דעת הש"ך היא הלכה למעשה היום?
אם אכן מדובר שהחליבה עצמה נעשית לצורך גבינה, ולא רק קניית החלב מהרפת..
אם כן יהודי יכול לבוא לרפת של גוי ולהגיד לא שהוא קונה ממנו גבינה לפי משקל, רק היהודי עושה בעצמו את הגבינה כאשר לא אכפת ליהודי כמה החלב. יהיה מותר למרות שהוא לא היה בחשיבה. הרי אין חשש שהגוי יערב חלב טמא כי אין לו שום רווח.
תודה רבה
צריך שכל החליבה תעשה לגבינה, ולא נשאר שום חלב אצל הגוי לצורך אחר.
השאר תגובה