שלום רב
פרשיות של תפילין של יד דבוקות בדבק( נייר מדביק)
האם לכתחילה הקלף(שעכשיו שלם על ידי הדבק) כשר לכתיבה?(אם הסופר כותב על
ארבעה קלפים בניפרד ודובק אחר כך הכל, ושם בבית של תפילה של יד)?
מה עניין אם בדיעבד נמצאו דבוקים בשעת הבדיקה?
תודה.
תשובה:
שלום רב
בשו"ע בסי' לב סעי' מז התיר בדיעבד להדביק ארבע פרשיות.
בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' א וח"ט סי' ב דן בארוכה, במחלוקתם של הפוסקים האם מה שאמרו שהדיבוק צריך להיות בדבק הנעשה מהמותר שבפיך פירושו שצריך דבק הנעשה דוקא מבהמה כשרה, או שדי בכך שאינו נעשה מדבר האסור באכילה, ולכן לכתחילה יש להשתמש רק בדבק עור ולא בדבק אחר, אבל בדיעבד גם זה מועיל. הדבק שהצעת כלל אינו יעיל במקרה זה ובודאי יפתח, כך שטכנית ודאי אין להשתמש בו לצורך זה.
אחר המחילה התשובה אינה מדוייקת כלל.
דעת מרן בשו"ע (סי' לב סע' מז) שזה כשר אף ללא הדבקה וז"ל אם כתבם על ארבעה קלפים והניחם בארבעה בתים יצא וכו' והרמ"א הוסיף בהגה שהמנהג לדבקם בדבק שיהא הכל כקלף אחד עי"ש וכתב הפרמ"ג שלדעת מרן אם כולם בבית אחד אפילו לכתחילה א"צ להדביקן וע"ז הוסיף הרמ"א דאפילו בבית אחד לכתחילה מצוה להדביקן. וכ"כ המשנ"ב (סקרי"ט) בשם האחרונים שאם כבר כתב הסופר על ארבעה קלפים נפרדים והדביקן, מותר להניחם לכתחילה.
ועיין בק"י (אות רכא) שהמנהג בבגדאד שאין מדבקים הקלפים כיון שלדעת מרן הוא רק למצוה ולא לעיכובא כדמשמע בב"י אלא גוללים הפרשה המופרדת מסופה לתחילתה וכו'
וכבר האריך בזה הרב שלמה מועלם שליט"א ביריעות שלמה (ח"א פ"ז ס"א) שדעת רוב ככל הראשונים שאין צריך להדביקן וכו' ועתה המנהג להדביקן ונחשב למהודר לכתחילה עכ"ל
ואני מוסיף שכיום מצוי דוקא אצל הסופרים המומחים ביותר שמקפידים לקנות קלפים שליל קצרים ואיכותיים ומדביקים אותם וכותבים עליהם וכל זה להידור האותיות משום זה אלי ואנוהו.
סוף דבר, לומר שמרן בשו"ע התיר בדיעבד להדביק ארבע פרשיות אחה"מ זו טעות חמורה, לדעת מרן התפילין כשרות אף ללא הדבקה, ומצוה מן המובחר להדביקן ואז הם ייחשבו "כמהודר לכתחילה" כלשון הפוסקים הנ"ל.
לא הבנתי מה בדריך סותר את דברי, אבל יישר כח על הפירוט.
השאר תגובה