לתרומות לחץ כאן

ביאור חטאי הקדמונים

"שלו-ם וברכה
למה הלימוד הכי גדול והכי עמוק בין במשנה בן בהלכה ….הוא נמצא כמעט רק בזמן התנאים עד ימנו, וכנגד זה ממשה עד סופ הנבאים, הגם שפוגשים מפעם לפעם איזה הלכות (כמו למשל שבת ,הילכות כבוד המלך,הילכות מלחמה……)אבל עצם הלימוד העמוק לא פגשנו
וכנגד זה ראוים גדולי הגדולים שעשו מעשים שאפילו בדעת של גדולינו לא יעלה(יהושוע עם רחב,שלומו עם בת פרעו,דויד עם בתשבע בנוכחות אבישג,מעשים הרעים של אחב ואישתו יזבל הרשעה……)
מאוד אני מודג במצב הזה וכמה אני שמח לקבל תשובה נכונה ומקובלת
תודה מאוד על התשובה ומחילה אם נגעתי בכבוד הרב עם השאלה ״נועזת״

תשובה:

שלום רב

למעשה שאלת כאן שתי שאלות שונות, ונענה אחת לאחת.

  1. בנוגע לשאלתך הראשונה מדוע לא מוצאים דיונים הלכתיים לפני תקופת המשנה התשובה פשוטה בתכלית וידועה. התורה מתחלקת לתורה שבכתב ותורה שבעל פה, מעיקר הדין כל התורה שבעל פה, שאלו הם פרטי ההלכות והפלפולים והנידונים וכו' וכו', אסור לכותבם, דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה ולהיפך. אלא שבזמן סיום תקופת התנאים ראה רבי הקדוש – רבי יהודה הנשיא שהדורות נחלשים ואנשים כבר לא זוכרים את כל התורה בעל פה, ולכן הוא סידר את דברי התנאים במשניות ומכאן ואילך מלאכתו המשיכה להתפתח בכל הדורות. כלומר, ריבוי הכתיבה בא מירידת הדורות שנאלצו לכתוב יותר ויותר כדי לא לשכוח מה שלא היה בימי קדם.
  2. בנוגע לחטאי הקדמונים צריך לדעת נקודה חשובה מאוד שהאריך בה רבי נתן צבי פינקל – הסבא מסלבודקא בכתביו, ועוד מפרשים, שהרי הגמרא כבר אומרת שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, אעפ”כ מצינו בכמה מקומות בחז”ל שדוד נתבע על מעשיו ושב עליהם בתשובה שלימה, ולכאורה הדברים סותרים זה לזה? ביאר על כך הסבא מסלבודקא בספרו אור צפון, שכל אדם נתבע על פי דרגתו, גם כשהתנ”ך מכנה חטא מסויים בצורה חריפה, כוונת הדברים שלאותו אדם גדול נחשב הדבר כאותו חטא חמור, אולם, לגבי אדם אחר פשוט יותר, אפשר שאין כאן חטא כלל. על פי זה ביאר מה שנאמר על בני עלי “וישכבון את הנשים” דבר שנשמע חמור עד למאוד, ופירשו חז”ל שבני עלי לא היו מקדימים את הנשים הבאות להקריב קרבנות, וגרמו בכך לאנשים הבאים להרהורי עבירה והסתכלויות אסורות. דבר כזה לגבי בני עלי נחשב כגילוי עריות ממש לרום מעלם, וכך הוא גם לגבי דוד. אודות הביאור למעשיו של דוד המלך ראה מה שכתבנו כאן

נמצא איפוא שיש לדעת כיצד לקרוא את ספרי הנביאים ולא ניתן להבין אותם כפשוטם!

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. צ"ע התשובה לשאלה הראשונה.
    התינח שאין הלכות כתובות בשם הדורות הראשונים, התשובה ידועה – דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם. אבל, מדוע אין (כמעט) שום מימרות בעל פה??

  2. תקופת השופטים היתה תקופת שפל מבחינת הלימוד וההנהגה בכלל, אבל למשל בדור של חזקיהו נאמר שלא היו תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאים בהל' טומאה וטהרה. כמו כן בזמן דוד המלך היתה גאות עצומה בלימוד התורה. ועוד ועוד. כך שאינני יודע מדוע לא יודעות לנו ההלכות בשם אומרן אבל ודאי שהיה לימוד מפותח עוד לפני תקופת התנאים.

  3. אלו תיאורים אודות לימוד ובקיאות.
    אך לא מצינו (כמעט) שום מימרות, דרשות, פסקי דינים במציאויות שנתחדשו, ואף דבר תורה דומה.
    וצע"ג

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל