מתי קוראים מגילה ביריחו?

רבני בית ההוראה
כ"ו חשון ה'תשע"ז

מתי יריחו חוגגים את פורים האם הם חוגגים בי”ד אדר או בט”ו אדר שהרי בימיו של יהושוע בן נון הייתה מוקפת חומה אולם מיד עם תחילת הכיבוש הוא החריב את חומה זאת אז האם דינה כעיר מוקפת חומה שצריכה לחגוג את פורים בט”ו אדר או שדינה כעיר שאינה מוקפת חומה ולכן דינה יהיה שהיא צריכה לחגוג את פורים בי”ד אדר

תשובה:

שלום רב,

ראיתי בשו”ת להורות נתן (ח”ב סי’ נה) שהסתפק בדיוק בספק שלך, האם זה נחשב מוקפות חומה או לא. וצידד לומר שלכאורה אין זה נחשב למוקפת חומה. וכך סיים לדינא:

ולדינא הנה פשוט דביריחו צריך לקרוא המגילה עכ”פ בי”ד, דאף אם דינה כמוקף חומה בודאי מ”מ מאן יימר לן כי המקום שנקרא יריחו כהיום הוא יריחו שמזמן יהושע, ורק בירושלים קורין רק בט”ו משום שמוחזקת בודאי שבמקומה עומדת וכמש”כ בס’ פאת השולחן (סי’ ג’ סקל”ג) עיין שם. אבל בשאר עיירות אף שהן מוקפות בודאי וכגון לוד שנזכרה בש”ס ערכין (לב א) שהיא מוקפת חומה, מ”מ נוהגין לקרות גם בי”ד דשמא אינה במקומה הקודם, וכמש”כ בס’ ארץ ישראל להרי”מ טיקוצינסקי (סימן ח’). ומבואר בשו”ע או”ח (סי’ תרפ”ח ס”ד) דכרך שהוא ספק אם הוקף מימות יהושע קורין בי”ד בברכה ובט”ו בלא ברכה. וא”כ ביריחו פשיטא שקורין בי”ד עכ”פ. אלא דיש להסתפק אם לקרות גם בט”ו, ואף שכתבנו לעיל לצדד דיריחו אין דינו כמוקף חומה מ”מ מידי ספיקא לא נפקא, ולא משום שאנו מדמין נעשה מעשה. האמנם יש לצרף דעת הפוסקים דאף במוקף חומה בעינן שיהיו בה עשרה בטלנין, ואף על גב דקיי”ל בשו”ע (סי’ תרפ”ח) דלא בעינן עשרה בטלנין, ברם מבואר בב”י שם דאפילו לאותה השיטה יש ליישב המנהג שאין מקפידין שיהיו עשרה בטלנין, דכל שדרים שם י’ בני אדם שהולכים בוקר וערב לבהכנ”ס הרי הוא כאלו יש שם י’ בטלנים עיין שם. וא”כ ביריחו שכפי הנאמר ע”י השואל אין בה דיירים קבועים ההולכים ערב ובוקר לבהכנ”ס, הו”ל כאין בו י’ בטלנים. ועיין בס’ אר”י שם שכתב שעיירות עתיקות אף על פי שכתובות במקראות, כל זמן שלא הוחזקו שזהו מקומן האמתי אין לנו להחזיקן מעצמנו ואין לקרות בהן בט”ו, מלבד אלו שהוחזקו משנים קדמוניות לדונן כספק עיין שם. והנה יריחו לא הוחזק מעולם לקרות בה גם בט”ו. ומכל הלין טעמא נראה דיש לקרות האידנא ביריחו רק בי”ד בלבד בברכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *