שלום רב, שאלתי בנושא קריאת שמע שעל המיטה.
אם נשכבתי על המיטה לנוח כמה דקות ובסוף נרדמתי על המיטה והתעוררתי לאחר חצות וברצוני לקרוא שמע וללכת לישון. האם אני צריך לקרוא את ברכות התורה בשביל לקרוא קריאת שמע שעל המיטה ואם כן אם איני יכול ללמוד דבר תורה לפני קריאת שמע האם בכל זאת אפשר להגיד שמע והאם קראתי קריאת שמע ללא ברכות התורה האם יצאתי ידי חובה.
רב תודה, אשמח למקורות.
תשובה:
שלום רב
למעשה נחלקו בכך הפוסקים וקשה לתת הכרעה ברורה, מפוסקי זמנינו יש שכתב לברך בלילה בלא שם ומלכות ולברך לאחר מכן ביום, אולם ונראה שגם המברך בלילה ואינו מברך לאחר מכן ביום – לא הפסיד.
מקורות:
ראה שו”ע סי’ מז סעי’ יב – יג ובמשנה ברורה שם ס”ק כח – כט, שם נראה ברור שמברך בלילה אףשחוזר לישון ואינו מברך שנית ביום. וכ"כ בערוך השולחן סעי' כג, שאם קם לפני חצות והוא יודע שהוא מתעתד לחזור לישון אין הוא חייב לברך, אבל אם קם לאחר חצות הלילה, זהו יום לכל דבר ועליו לברך.
ובשו”ת מהרש”ם ח”ג סי’ שלז כתב שחייב לברך פעמיים, ולעומתו בשו”ת קרן לדוד סי’ יא ותשובות והנהגות ח”א סי’ טז שמברך לאחר השינה העיקרית שביניהן, וע”ע מש”כ בזה בשו”ת מנחת יצחק ח”י סי’ ז להלכה שיש לברך בלילה בלא שם ומלכות ועיקר הברכה למחרת, אולם כאמור פשטות גדולי הפוסקים אינה כך ולכן המברך בלילה לא הפסיד.
רב תודות על התשובה, הילקוט יוסף פסק לפי איזה דעה?
קח לך פרויקט לבדוק..
ילקוט יוסף (סימן מז – מהלכות ברכות התורה):
הישן שינת קבע בלילה על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, בין שהתעורר קודם חצות הלילה, ובין שהתעורר אחר חצות, צריך לברך ברכות התורה קודם לימודו. ואין הבדל בזה בין שפשט מלבושיו קודם שישן, ובין שישן בבגדיו. וכל שישן על מטתו, אפילו ישן זמן מועט נחשבת שינת קבע, וצריך לברך ברכות התורה. [וראה להלן סעיף כט אם יפטור עצמו מברכות התורה בתפלת ערבית]. [שאר"י ח"א עמוד תעט. ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הל' פסד"ז, סי' מז הערה כז].
הישן בלילה שינת קבע על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, ובירך ברכות התורה, ואחר כך חזר לישון בעוד לילה על מטתו, צריך לחזור ולברך ברכות התורה בבוקר, הואיל והפסיק בשינת קבע של לילה. אבל אם אחר שקם משינתו בלילה, ובירך ברכות התורה, חזר לישון רק לאחר שעלה עמוד השחר, כשיקום אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, שהרי ישן שינת קבע ביום [אחר עמוד השחר] דלא הויא הפסק, ואינו מברך. [שארית יוסף ח"א עמ' תפ. ילקו"י שם, סי' מז הע' כח]
אם ישן בתחלת הלילה שינת קבע, ולא בירך ברכות התורה, ואחר כך התפלל ערבית, יצא ידי חובת ברכת התורה בברכת אהבת עולם, אפילו אם לא כיוון בפירוש לצאת ידי חובה בברכת אהבת עולם. [ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הל' פסד"ז, סי' מז הערה ל].
מי שהתפלל ערבית מבעוד יום, ונרדם על מטתו [שינת קבע] קודם שקרא קריאת שמע בעונתה, וניעור בחצות לילה, כשמתעורר משינתו ורוצה לקרוא קריאת שמע בעונתה, יברך קודם ברכות התורה, ואחר כך יקרא קריאת שמע, ויכוין בקריאתה גם לצאת בה ידי חובת לימוד תורה. ואמנם כדי לצאת ידי חובת כל הדיעות ילמד לאחר מכן מעט משנה או גמרא, או פסוקי ברכת כהנים. [שארית יוסף ח"א עמוד תפא. ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הל' פסד"ז, סי' מז הערה לא].
השאר תגובה