שלום הרב
שאלה לגבי חילול השם.
לפעמים אני מקבל תשובה מאנשים חרדים שהכל השגחה פרטית ואדם צריך להשליך את עצמו על השם ולא לשאול שאלות מיותרות על הבורא כי הוא אל זן ומפרנס לכל וצריך ללכת בפשיטות.
אני מאוד מאמין בגישה זו אבל לכאורה זה ממש לא ניראה מציאותי והיות והבורא ביקש לא לעשות חילול השם.
האם ניראה לכבודו הגיוני מלכתחילה להיות "נטל על הבריות" ולהזדקק למתנות בשר ודם? אדם צריך לשאוף לחיות כפי שהבורא שם אותו שם..
אבל ברגע שאדם עושה חילול השם ומפיל את חייו על אנשים אחרים איפה קידוש השם שלו ?
איפה ה"איש תחת גפנו תחת תאנתו" רוב הצרות של האדם בעולם שהוא לא מסתפק במה ששלו..
ומה לגבי הבאת ילדים מרובים לעולם בטענה שכל איד מביא איתו " ברכה" ושפע" איפה זה כתוב בתורה שצריך להביא כל כך הרבה ילדים על חשבון " דוחק" ולחץ נפשי במשפחות חרדיות ועוני ולחיות בצבצום על חשבון דאגות והפלת פחדים מיותרים בבית ליד הילדים והריצה לקופות גמ"ח על חשבון ביטול התורה…. כי אם קמח אין תורה …. מה הקידוש השם בהתנהגות מסוג זו חסרת אחריות בטענה שאלוקים זן את הכל…. וצריך אמונה ובטחון ובנתייים כלפי חוץ יש חילול השם כי אדם חי בפערים בין הרצון של הבורא לחיות באיזון והרמוניה ולא אחר משקעים ומרדפים שאדם בכבודו ובעצמו מסבך את עצמו…
אני מאמין שאדם צריך לחיות בצורה כזו בעולם שהוא חי את חייו ואינו נותן לאנשים אחרים בסופו של דבר לגדל את ילדיו.. מגיע לילדים לקבל את כל הטוב… ולא לראות הורים שכל היום חיים במרדפין וצמצום על חשבונם.
אין כמו לחיות ברווח ולא בצמצום…
מה דעתך? הכוונה על חרדים שחיים בצמצום אך למעשה מאחורי אמונתם בבורא הם חיים על " חשבון אחרים" ? למה שאדם לא יהיה שקול בבחירותיו
ויחיה את חייו בשפיות? נ.ב אני בעד לעזור למסכנים ולעניים אבל בכל זאת זו לא הדרך לחיות בצורה לא מאוזנת שאחר כך אשדם מביא על עצמו עוני.
תודה
תשובה:
שלום רב
שאלתך היא אחת השאלות המרכזיות בהוויה שלנו, וננסה לסדר את הדברים. לטעמי אתה נוטה לערבב בין שני ענינים: השתדלות בפרנסה היא דבר הכרחי, ואת השתדלות צריך לעשות באופן מושכל מחושב ולפי הצרכים שיש בבית, זה דבר פשוט ונכון. אבל לא צריך לסגור לקדוש ברוך הוא את כל הפינות באופן מוחלט… אפשר להשאיר לו משהו… כלומר אם אדם מבין שבעצם הפרנסה היא מבורא עולם, וההשתדלות היא רק משום שרצון ה' שלא לעשות ניסים גלויים, הוא מבין שהרדיפה אחר הכסף וחשיבה איך לסגור את כל הפינות הרחוקות מכאן ועד מאה ועשרים, היא חסרת טעם, שהרי בלאו הכי יש מנהג לעולם, ויש מושג שכל אדם מכיר אותו של ברכה בכסף, ברכה בגידול הילדים, וכל מי שמעט פוקח עיניים רואה שהציבור של האברכים אינו יותר רדוף מכל אדם אחר… נכון חיים יותר בצימצום, אבל יש חינוך בבית, נחת ושמחה, לא כאן הקושי האמיתי של החיים. אדם שדואג לכך שיהיה בבית מה שצריך, יכול לבטוח בקדוש ברוך הוא שימשיך לדאוג לו גם הלאה, ולזמן לו את הנצרך לו באותה הדרך.
מה שאמרת שחיים על חשבון אחרים לא מוכר לי!!! אמת שיש מושג של יששכר וזבולון, שאנשים מחזיקים כוללים בהם לומדים תורה ותורמים מילגות, זו זכות להם שיהיה להם חלק בתורה, והם מקבלים הרבה יותר ממה שהם נותנים! מעבר לכך, לא ראיתי שום אברך נורמטיבי מקבץ נדבות… אינני יודע היכן ראית זאת אתה… בדרך כלל נשות האברכים עושות לפרנסת הבית, ויחד עם מילגת הכולל חיים בחישוב וזה בסדר גמור, לא ראיתי שילדי האברכים רזים יותר מילדים אחרים…
צריך לזכור שבסופו של דבר העולם הזה הוא פרוזדור, אין טעם להשקיע את כל החיים בשיפור תנאי החיים בתחנת המעבר…
בהצלחה לכולנו, ושנזכה להיות תמיד מאלו שמקיימים את תכלית העולם!
