לתרומות לחץ כאן

התמודדות עם תאוות העולם הזה – המשך

בס"ד
שלום רב
אמנם כבר שאלתי אותכם שאלות דומות אך עדיין לא הבנתי את העניין של תאוות האכילה.
בימינו יש הרבה מסעדות , בתי קפה , מאפיות וחניות בהם ניתן לקנות המון דברי מתיקה , פחמימות ומאכלים עתירי שומן וקלוריות (כמובן כל המקומות שציינתי הם בכשרות מהודרת מה שמושך חרדים ויראי שמיים רבים למקומות אלו ).
בימינו ישנן גם הרבה דרכים להרוויח יותר ויותר כסף ולקנות דברים שמשמחים אותנו וגורמים לנו הנאה וסיפוק כמו בגדים יפים , תיקים , תכשיטים . האם עבודת השם הכולל תפילות , ברכות , שמירת המצוות וכדומה לא יכולה להיות במקביל להנאות מהעולם הזה מהחפצים ומהמזון ?
ואם אדם חרדי מלא, אוכל מאכל שלא תורם לו מבחינה בריאותית אך האדם מקבל הנאה מהמאכל והרגשה טובה למשל חתיכת עוגה או סופגניה והוא מברך לפני האכילה ואחריה כמובן האם זה שמברך תחילה וסוף מעביר ממנו את הגרגרנות והחומריות משום שמזכיר את שם השם ומודה לו על שנתן לו את המזון שאוכל ?
ברור שצדיק גמור חייב להתרכז בעבודת השם בלבד ולא לאכול שלא לשם שמיים כלומר לאכול רק כשבאת רעב ולא למלא את כרסו מעבר למה שנזקק למייחתו. אך אדם בעל דרגה נמוכה יותר רשאי להנות מהעולם יותר ולאכול כשהוא רוצה או שעליו כל הזמן לשאוף להגיע לדרגת הצדיק הגמור ?
אשמח מאוד לקבל תשובה מוסברת ומפורטת שתכלול תשובה לכל פרטי השאלה .

תודה רבה לרב מראש.

תשובה:

שלום רב

מה שהסברתי הוא שביהדות יש כמה רבדים: יש מה שכל אדם מחוייב לעשות, ואלו הן תרי"ג מצוות ושאר המצוות דרבנן הנלוות להן. זה מחייב כל יהודי באשר הוא, ואין הנחות… אבל יש רובד נוסף בעבודת ה', והוא עצם העבודה האישית של האדם את בוראו, זה קשור לרמת הכוונה בתפילה, רמת ההשקעה בלימוד תורה ועוד ועוד, וגם ההתגברות על התאוות. אדם שאוכל בהנאה לא עובר בכך כל איסור, אולם ברור שאינו דומה אדם שכל חפצו ועיסוקו בעבודת ה' לאדם שכל היום יאכל מבוקר ועד ערב, גם אם יברך לפני אכילתו ולאחריה. ולכן אמרתי, שהנושא הזה הוא כבר תלוי היכן האדם אוחז בעבודת ה' שלו, אין טעם לקפוץ מדרגות, אדם נורמלי מהשורה שמתמודד עם עצם קיום המצוות, ועם עצם היכולת שלו להיות שמח כל הזמן בקשר עם אלוקים, והוא מונע יותר על ידי פחד ויראת העונש מאשר אהבת ה' וכו' כמו רבים מאיתנו, אין טעם שישקיע את מאמציו במרידה בתאוות האכילה, כיון שזה רק יצער אותו יכביד עליו ויגרום לא להתקרר בדברים חשובים יותר. אפשר מידי פעם לדחות סיפוק, לא צריך תמיד לעוט על כל אוכל מזדמן, צריך להיות בן אדם עם מעצורים, זה סתם חשוב גם מבחינה אנושית, אבל לא לעשות בזה ענין ולא להתמקד בזה. אדם שכבר הגיע למעלוה גדולה יותר והוא בשל להתקדם גם בקטע הזה, יעשה זאת במתינות ואחריות. אותך אני מכיר היטב, את עוד לא שם, וזה בסדר גמור.

בהצלחה רבה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס"ד
    תודה רבה .
    בעצם , תאוות האכילה היא לא חטא אלא דבר שכדאי להימנע ממנו כדי לזכות בדבקות השם ? כך למשל , אדם שרואה מגש עם 100 סופגניות ודאי לא צריך לומר לעצמו שהוא צריך לאכול הכל וזה גם לא נכון אבל אם יקח 3 סופגניות וכל יום יאכל אחת זה בסדר . אני צודקת ?

  2. יש בזה דרגות שונות, יש אנשים שמבחינתם גם סופגניה אחת היא מותרות, ויש אנשים שחבל על הזמן לדבר איתם בכלל על הענין הזה, את פטורה מכל הנושא הזה כרגע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל