לתרומות לחץ כאן

היסח הדעת בברכות הנהנין

אם אני אוכל או שותה משהו שברכתו שהכל, ברור שאני אוכל או אשתה אותו תיכף אחרי הברכה, כלומר לאלתר.

אם כיוונתי מראש על עוד מאכל או משקה שברכתו שהכל, האם גם הוא יחויב באכילה לאלתר.?

לדוגמה, אם יש במקרר מעדן יופלה, וקולה, ובמקפיא גלידה.

ואני בוחר לאכול את מעדן היופלה, ואני מכוון את הברכה הראשונה גם לקולה ולגלידה. אך אני יודע שיש מצב שאני לא אוכל לאוכלם לאלתר, ואת המעדן, ברור שכן. לפי כך האם מותר לכוון על מאכל או משקה שאינו נאכל ונשתה לאלתר.?

אם כן, אז כמה זמן לכל המאוחר מותר לאוכלו או לשתותו.?

תשובה:

שלום רב

לא חייבים לאכול מיד, אבל צריך שלא יהיה בינתיים היסח הדעת או שינוי מקום, ויש דעות שצריך שגם לא יעבור שיעור עיכול [במאכל זה 72 דק'], כך דעת המגן אברהם. ראה עוד כאן.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שינוי מקום חל גם על מאכלים שאינם משבעת מיני דגן.? כלומר גם על מאכלים שברכתם שהכל.?

    הסך דעת לפי מה שהסבירו לי בפורומים, זה יציאה מהבית, או שינה מעל חצי שעה, גם אם היא שנת עראי.

    כלומר 2 הדברים האלה עושים היסך דעת. ככה שגם אם כן כיוונתי לאוכלם מלכתחילה, בדיעבד לא אוכל לאוכלם, ולהנות מהברכה הראשונה. האם זה נכון.?

    חוץ מ2 הדברים האלה, מה עוד נחשב להיסך דעת.?

    כמו כן ידעתי מהפורומים שברכה אחרונה, נועלת אפשרות למאכלים ומשקאות לאחר מכן, להנות מהברכה הראשונה. אחת המשתתפות בפורום אמרה לי שאני יכול להנות מהברכה הראשונה על מאכלים אחרים שבאו אחרי הברכה האחרונה, כי אני מברך אותה בשביל להרוויח אותה. כמו בקישור שנתת לי, שמרן עובדיה יוסף אמר דבר דומה, בשביל להרוויח ברכה בתוך שיעור זמן העיכול. שלמיטב זכרוני על שתיה יש פוסקים שאומרים 12 דקות, ויש האומרים חצי שעה. אז טוב לברך תוך 12 דקות בשביל לצאת ידי חובה לכל הדעות.

    לפי כך השאלות

    1. האם כל מאכל בלי קשר לברכתו, מחייב ברכה באותו מקום, אלה אם כן כיוונו למקום אחר.?
    2. מה נחשב להיסח דעת, חוץ מיציאה מהבית, ויותר מחצי שעת שינה, כולל שנת ארעי.?
    3. אם כיוונתי מראש על מאכל אחר חוץ מהמאכל מהמקורי שעליו אני מברך ואוכל בברכה ראשונה, האם היסח דעת מסיר מהמאכל האחר את האפשרות להנות מאותה הברכה הראשונה של מקודם.?
    4. איך מוגדר באופן חד משמעי מה הוא שינוי מקום, חוץ ממה שאני מכיר שאני נשאר במקומי.? ראיתי בספר ובחוברת שיש לי בבית שיש תנאים שגם אם אני עובר לכיסא אחר, אינו נחשב שינוי מקום. היכן כתוב באופן מאורגן, מה נחשב לשינוי מקום ומה, לא.?
    5. כוונה מראש למקום אחר. אם אני באירוע כלשהו, ואוכל פיתה, אני יודע שאני יכול לכוון את הארוחה שתחול גם בבית שלי, או בכל מקום אחר שאהיה. האם יש גבול למרחק של כיוון הארוחה.? לפני חצי שנה הייתי באיזה אירוע בתל אביב, אכלתי פיתה, וידעתי שאני לא אוכל לסיים שם את הארוחה, אז כיוונתי מראש את המשכה בבית. עברו 72 דקות מסיום, הארוחה, אך הייתי שבע עדיין, לכן ברכתי בבית ברכת המזון.
    6. האם דין שינוי מקום חל על כל המאכלים מכל סוגי הברכות.?

  2. 1. רק לחם טעון ברכה אחרונה במקומו.
    2. ההיסח הדעת הבסיסי הוא שאדם מראש תכנן לאכול דבר מסויים, אכל אותו ולא התכוין לאכול עוד. ברגע זה פוקעת הברכה.
    3. כן.
    4. שינוי מקום זה לצאת מהבית, ויש דעות שדוקא תחת כיפת השמים.
    5. עשית לא טוב כי הרי לא המשכת לאכול בבית, אז היית צריך לברך בתל אביב. באופן כללי עדיף שלא לעשות זאת כדי שלא לשכוח לברך.
    6. לגבי לחם יש מחלוקת בסי' קעח, בשאר המאכלים יש לכל הדעות בעיה של שינוי מקום [שינוי מקום הכוונה שצריך לברך שוב ברכה ראשונה].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל