בס"ד
שלום. רציתי לשאול 3 שאלות בענייני ברכות הנהנין. יש לציין שאני הולכת לפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל:
1. אני נמצאת בביתי. אם שתיתי כוס מים וברכתי "שהכל". מתי הפעם הבאה שאצטרך לברך על המים? האם אני פוטרת בכך גם מאכלים אחרים שברכתם "שהכל", והאם זה משנה אם היו לפני בזמן הברכה או לא?
2. שאני מגיעה לבית אחר שבו עפ"י הלכה, כמובן שאני נקראת אורחת. האם בברכתי על מים "שהכל", אני פוטרת בכך גם את שאר הדברים שיגישו לי/ שאקח בעצמי מאותו הבית שברכתו גם "שהכל"?
3. בהמשך לשאלות 1 ו-2. אם אכלתי לחם וברכתי ברכת המזון. האם זה מאפס את הברכות שבירכתי עד כה (אם בכוונתי לאחר ברכת המזון לשתות או לאכול דבר מה- האם אצטרך לברך עליו שוב, למרות שכבר ברכתי על אותו המאכל קודם אכילת הלחם?)
תודה רבה! תזכו לכל מילי דמיטב!!!
תשובה:
שלום רב
- למעשה מעיקר הדין כל עוד בכוונתך להמשיך לשתות את לא צריכה ברכה ראשונה, כיון שלא הסחת דעת ולא יצאת מהבית, אבל את מפסידה ברכה אחרונה על מה שכבר שתית עם יעבור שיעור עיכול, וראי כאן מה שהצענו בענין זה.
- אכן כל מה שיגישו לך וברכתו שהכל, נפטר בברכה זו.
- לדעת רוב הפוסקים זה אכן "מאפס, את הברכה, למעט שיטת הגר"ע יוסף שציינו בקישור הנ"ל, אבל זו דעת יחיד ולא נהגו כדבריו.
מחילה מכבוד הרב,
בברכת המזון מפורש בדברי הטור ומרן השו"ע בסימן ק"צ שזה סילוק והפסק גמור וחייב לברך לאחר מכן על מה שרוצה לאכול. והראיה מכוס של ברכת המזון שמברכים בורא פרי הגפן אפילו שבדעתי לשתותה לאחר ברכת המזון ואע"פ ששתיתי יין בתוך הסעודה. ולא ראינו שהרב עובדיה חולק בזה. ויקטור בוחניק רחובות.
אין סברא לחלק בין בורא נפשות לברכת המזון, כנראה הסיבה שמברכים בורא פרי הגפן לדעתו, היא משום שיש כאן ברכה הנאמרת על הכוס, כמו בקידוש שהגפן הוא חלק מנוסח הקידוש, וכמו שנהגו בני אשכנז בליל הסדר שמברכים הגפן על כל כוס וכוס. אמנם יש לתמוה על כך ממש"כ בשו"ע סי' רעא סעי' ה לענין מי שהיה שותה ועתה בא לעשות קידוש, עיי"ש ודו"ק וצ"ע.
השאר תגובה