שלום הרב! לגבי מעשה שבת בשוגג: אדם שתלש שקית (עם הנקבים) מן הגליל של השקיות כדי להכניס לשם דברי מאכל. לכאורה עבר על מחתך (אולי גם קורע) מכה בפטיש. אך מכיוון שזה נעשה בשוגג וזה לצורך הכנסת מאכל לשקית לשומרו (בדומה לחותלות של תמרים המיועדים לעטיפה אזי ה"ה הכא שזה נעשה לעטיפת המאכל) וכן אולי החיתוך זה לא ממש מחתך אלא רק הסרת המונע (שהרי יש קיוקוים וכן דעת המייצרים שיחתכו אותו). אשמח אם הרב יאיר עיני אם כוונתי טוב?(אשמח עפ"י פסקי מרן)
2.מה יהא הדין אם זה היה שקית אשפה?
תשובה:
שלום רב
לא הבנתי כל כך את הצד שלך להקל בדבר.. [הנושא של חותלות הוא רק כאשר יש בתוכן אוכל או דבר אחר, ואז הקריעה שלהן נחשב כעין קילוף היות והם בטלים לאוכל שבתוכן, כאן מדובר על שקית ריקה, בזה אין כל צד היתר]. ברור שיש כאן איסור של מחתך, שכן בשונה מנייר טואלט וכדומה, כאן יש חשיבות של ממש לחיתוך הישר, זה חיוני לשימוש הנוח בשקית, ובודאי זה גמר עשיית הדבר ויש לחשוש למכה בפטיש, ואמנם נחלקו הפוסקים לגבי מעשה שבת בשוגג אם מותר לאחרים בו ביום כדעת רבי מאיר, אבל להלכה לא התירו בזה אלא בשעת הדחק גדול, ראה משנה ברורה בסי' שיח סעיף א ס"ק ז.
אין כל הבדל בין שקית אשפה לשקית אוכל.
אזי לפי מה שהרב אומר לגבי החותלות. יומא מזה שאם אשים את המאכלים בשקית לפני קריעת בהגליל (כי הצד הסגור בד"כ הוא מקום הנקוב לכן יש אפשרות לפתוח השקית קודם תלישתה) אזי לכאורה מותר?
חלילה. ההיתר של חותלות הוא לקרוע כדי להוציא את המאכל, לא לקרוע ממקום החיבור לגליל…
השאר תגובה