לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מתי אפשר לשקר?

וה' אלקים אמת (ישעיהו מד, ו).

מידתו של הקב"ה אמת – וכך עלינו להידבק למידותיו ולהיצמד למידת האמת בכל דרכנו ובכל דיבורנו.

במקביל לכך, כל המציאות, מציאות אמת, אינה אלא מאתו יתברך: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (שמות כ, ב). אין אפוא לצפות ששקר יביא לברכת ה' בהצלחת מעשינו, למרות שלפעמים נראה שאכן דרך השקר עושה חיל. דרך האמת היא הדרך היחידה שעליה שורה ברכת ה'.

ואמנם, בספר חסידים (סימן תתשפה; ראה 'ארחות יושב' מאת הגר"ח קנייבסקי שליט"א) מובטח שמי שבוחר לחיות בדרך האמת, ולהקפיד שכל דיבוריו ואפילו מחשבותיו יהיו אך אמת, יזכה שדיבוריו ומחשבותיו יתקיימו ויתגשמו. הקב"ה 'מאמת' את הברכות ומחשבות של איש אמת.

בניגוד לכך, הקב"ה שונא שקר (דברים כה, טז), וכת שקרנים אינם זוכים לקבל פני שכינה (סוטה מב). לכן, הגם שלפעמים נראה שדרך השקר זוכה להצלחה, אין בכך אלא פיתויו של חטא, ולבסוף השקרן ינחל חיי צער ואפלה (עי' ספר החינוך, מצוה עד). בשל כך מעיד ה'באר הגולה' (חו"מ שמח) שראה רבים שהתעשרו באמצעות שקר וכזב, אך לבסוף אבדו את הונם ולא השאירו אחריהם מאומה.

אמת אינה אך מידה ראויה עבור ילדים, צדיקים, ופשוטי עם. המקרא מלא בדרישה למשא ומתן באמת ובאמונה, ואכן אחת השאלות הראשונות אותן אנו נשאלים בעולם האמת הינה: "משאת ונשאת באמונה?" (שבת כא, ב)

ה"בעיה"

בלעם כינה את האבות 'ישרים', ולפי דעת רבי חייא בר אבא (בשם רבי יוחנן) מסיבה זו יש נקרא לספר בראשית – הספר של סיפורי האבות – 'ספר הישר' (במדבר כג, י).

בתוך אווירה ברברית ואגוצנטרית, האבות נלחמו נגד היצר הרע והנהיגו את חייהם לאור יושר המידות של הקב"ה. מנגד, אנו מוצאים מספק סיפורים אודות אותם האבות, שהינם ההתגלמות של יושר, בהם אנו פוגשים שימוש באמצעי מרמה, לכאורה, כדי להשיג תוצאות רצויות. התורה מלמדת אפוא שישנן נסיבות שבהן השימוש בשקר הינו מוצדק.

האתגר שבפנינו הוא לאתר, תוך עיון בתנ"ך, בתלמודים ובמפרשים, את המקומות והאופנים בהם מותר לשנות מן האמת.

אברהם כרת ברית עם שרה שתציג את עצמה במסעותיהם כאחותו ולא כאשתו, כדי שלא יהרגנו על דבר אשתו. יעקב הציג את עצמו לאביו יצחק כאח הבכור, בשביל שיזכה בברכות אביו במקום אחיו יצחק. לאחר מות יעקב אבינו, בניו שיקרו ליוסף אחיהם, באמרם שאביהם מסר הוראה המבקשת ממנו למחול להם ולגמול עמם חסד אחר פטירתו. ואולם המפליא ביותר: הקב"ה בעצמו שינה מן האמת, כביכול, בדיבורו עם אברהם אבינו – לפי דבר ה' אל אברהם תלתה שרה את ספקנותה (בנוגע להבטחת ולד) בזקנת עצמה ("ואני זקנתי"), ואילו לפי האמת היא תלתה זאת בזקנת בעלה ("ובעלי זקן").

מתי אפוא מותר לשנות מן אמת?

את התנהגותו של אברהם אבינו מול פרעה ומול אבימלך ניתן לכאורה להצדיק לאור דברי הכתוב (תהילים יח, כז): "עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל". אולם, עדיין נתקשה לכאורה להתאים את הדבר לדברי הגמרא (שבועות לא, א):

"מנין לנושה בחבירו מנה, שלא יאמר: 'אטעננו במאתים, כדי שיודה לי במנה, ויתחייב לי שבועה, ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר'? תלמוד לומר: 'מדבר שקר תרחק'".

מבואר בדברי הגמרא שאסור לאדם להשתמש באמצעי מרמה, אפילו כדי להשיג את מה שמגיע לו על-פי דין.

בפסוק אנו מוצאים את התגוננות אברהם אבינו בפני אבימלך, כשהוא אומר ששרה אכן הינה קרובת משפחתו, ולא רק אשתו. על אותה הדרך אנו מוצאים בפירוש רש"י על דברי יעקב, "אנוכי עשו בכורך", שניתן לפרש את המילים לפי האמת: "אנוכי [מי שמביא לך מאכלים], עשו [הוא] בכורך". האם עלינו ללמוד מכאן שמותר לומר חצאי-אמת ולשון חלקלקה כדי להשיג את מבוקשנו?

נעיין במספר מקומות בניסיון לברר מתי אסור, ומתי מותר לשנות מן האמת. בהזדמנות זו נדגיש ארבעה סוגי נסיבות, כל אחד עם הנחיות מתאימות.

מדבר שקר תרחק

נפתח בדברי הפסוק "מדבר שקר תרחק": "לא תטה משפט אבינך בריבו: מדבר שקר תרחק; ונקי וצדיק אל תהרג, כי לא אצדיק רשע. ושחד לא תקח: כי השחד יעור פקחים, ויסלף דברי צדיקים" (שמות כג).

התורה אינה רק 'אוסרת' את השקר; הפסוק מצווה עלינו להתרחק מן השקר, ובכך כלולות כל מסגרות של התנהלות אנושית: משפטיות, עסקיות, ופרטיות. אולם, עיקר הפסוק מתייחס למסגרת משפטית, ומכאן אנו מוצאים בגמרא (שבועות ל, ב) חומרות מיוחדות בנוגע לדבר שקר בבית הדין.

בתוך מסגרת של דיון בבית הדין, התורה מצווה עלינו לציית לכללים-חוקים של בית הדין, ולהשאיר את כל השאר בידי הקב"ה ובידי שלוחיו – דייני בית הדין. גם אם האדם רואה את צדקת דרכו מול עיניו, אל לו לשבש את הליכי בית הדין; במקרה הזה, התוצאה אינה מצדיקה את האמצעים.

מחוץ לכותלי בית הדין

מחוץ למסגרת בית הדין, הרב יעקב קמינצקי (אמת ליעקב, בראשית כז, יב) מבאר שה'אמת' מוגדרת לאו דווקא לפי מה שנכון 'עובדתית', אלא לפי מה שנכון 'נורמטיבית' – על-פי הדין והצדק.

כיון שעל-פי הדין והצדק הדבר הנכון היה שאברהם אבינו יישאר בחיים, השינוי מן האמת היה מוצדק ואף מחויב; כך הדבר אף בנוגע לירושת יעקב את נחלתו הרוחנית של יצחק אביו. מי שדבק בגרסת אמת ובשל כך כושל בהעמדת הדין והצדק, עושה שקר בעצמו.

למשל, אין ספק שהיה מותר ואף חובה ברורה לשקר למשטרת הנאצית בחיפושם אחר יהודים בשואה. כיון שלא מגיע ליהודי למות בידי הנאצים ימ"ש, הצדק והדין דורש מהאדם לשקר ולרמות את השוטר הנאצי כדי להציל את היהודי מידיו.

מכאן נפסק בגמרא שמותר לאדם הבוחר מרודפיו לשנות מן האמת כדי לחצות את הנהר, במקום שהאחראי על הספינות אינו מוכן להעבירו אלא בסכום עתק. למרות ההסכמה לשלם את הסכום, הבורח אינו חייב אלא את התשלום הרגיל.

שקר שאין בו ממש

אסור לשקר גם כשאין בכך רווח קונקרטי. למשל, אסור לפרסם סיפורים בדויים והגזמות כשהשומעים מאמינים לדבר כפשוטם. ואמנם, בשו"ת 'בנין ציון' נאמר שכאשר גבאי קורא לאדם בשם שאינו נכון, הוא עובר באיסור 'מדבר שקר תרחק' (חדשות, סימן כא).

אולם, מחוץ לבית דין, וכאשר אין כוונה להשיג דבר במרמה ושלא כדין, 'אמת' הינה מידה. כדרך כל המידות, עלינו לשקול את המידה בתוך המכלול הנסיבתי כולו, טרם נחליט עד כמה צריכים אנו לדבוק בגרסת האמת.

הקב"ה בעצמו מלמדנו שכדי להגן על אברהם אבינו מאמרת שרה על אודות זקנותו, מותר לשנות מן האמת. כך היה מותר לשבטים להמציא את הוראת אביהם כדי ליצור אווירה חיובית בינם לבין יוסף אחיהם.

הגמרא (בבא מציעא כג, ב; סנהדרין צז, א; עי' מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב האמת) מלמדת שבמקום שדבקות באמת תגרום למריבה בין אנשים, לפגם בצניעות, לנזק או אפילו להתגאות, יש לשנות מן האמת. כך בית הלל מתיר לאורחים בחתונה לשבח את הכלה מעבר לקו האמת, כדי להשרות אהבה ואחווה בין החתן והכלה.

בנסיבות הנ"ל, מי שמשנה מן האמת אינו משיג כל ריווח לעצמו שאינו בדין, ולכן מותר כאמור להתפשר על דיבור האמת כדי להביא לידי מטרה רצויה או כדי להימנע מנזק או ממידה רעה.

יוצאים מן הכלל

גם כאשר יש מקום לכאורה לשנות מן האמת, הקפידו חז"ל שאין לומר דבר שקר כאשר הדבר עלול לגרום לאדם להתרגל לשקר, או לחילול ה' (שו"ת הרא"ש, כלל ט, סעיפים א-ב).

משום כן, יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לדיבורים והתחייבויות לילדים, שכן דיבורי שקר ואי-מילוי חיובים עלולים ללמד את הילד לשון שקר (סוכה מו, ב). כמובן שאין לעודד ילד לומר דבר שקר, והתוצאות מכך עלולות להיות חמורות.

גם בנוגע למבוגרים, יש להיזהר מלהיכנס להרגל של שינוי מן האמת, גם כשיש צורך לגיטימי בכך, שכן יש בהרגל זה משום "למדו לשונם דבר שקר" (יבמות סג, א).

בנוגע לגרימת חילול ה', אם דבר שקר שיש לו הצדקה ייתפס על-ידי אחרים כרמאות והתנהגות שאינה ראויה, יש להימנע מכך מחשש לגרימת חילול ה'.

נוסף לכך, גם במקום שמותר לשנות מן האמת, יש לצמצם את השקר עד הגבול האפשרי. אמנם, היה מותר לאברהם לשקר לאבימלך, אך הוא צמצם את השקר בכך שאמר שהיא אחותו, כשהיא אכן שאר בשרו. כך יעקב היה צריך לרמות את יצחק אביו, אך הוא עשה זאת בדרך שיש בה צד של אמת.

סיכום: מתי מותר לשקר?

בבית דין

לעולם לא

מחוץ לבית דין

להעמיק את הדין והצדק

שקרים שאין בהם השלכה

כדי להשרות שלום, להגן על פרטיות, מתוך צניעות וענווה, ולהגן על החברה מפני נזק.

יוצאים מן הכלל: גם כדי לעשות צדק מחוץ לבית דין, או כשאין בשקר ממש, עדיין אסור לשקר בנסיבות אלו:

ילדים; מבוגרים בתדירות גבוהה; חילול ה'; כאשר ניתן להשיג את המטרה בלי שקר או בצמצומו.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. ראוי להזכיר את חידושו של הרב דסלר בהגדרת המושגים אמת ושקר:
    "בתחילת חנוכנו הבנו, ש'אמת' היא כשמספרים עובדות כמו שאירעו, ו'שקר' כשמשנים מזה. אולם… יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן. לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, למשל, לספר מה שיש בו פגם לחברו, בלי תועלת והכרח, ולפעמים צריך דווקא לשנות כשהאמת תזיק ולא תועיל. כי אז מה שנראה כאמת, הוא שקר – שמוליד תוצאות של רע. ומה שנראה כשקר מביא לתכלית של אמת." "נמצא שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסיטרא אחרא." : 'מכתב מאליהו' (ח"א עמוד 94)

  2. האם מותר לי בעבודה של חילונים לשקר ולהוציא חופשת מחלה כדי להיות עם ביתי בבית שהיא תינוקת קטנה הכוונה לפגית בכדי שהפרנסה לא תיפגע כי מצבי קצת לא כל כך טוב ?

  3. חס ושלום. גם מקום עבודה שאינו דתי אסור לגנוב ממנו. מדוע שיהיה מותר לשקר ולרמות? הרי אם התנאים הקיימים לא מגיע לך חופשה בתשלום. כיצד תוכלי לרמות את בעל הבית ולהוציא ממנו ממון שלא כדין? אבל תבררי יתכן שזה אפשרי להוציא אישור מחלה בעקבות זה. אני לא יודע בדיוק את הכללים.
    הרבה הצלחה ורוב נחת

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *