בעבר (בימי בית ראשון) החיוב בתרו"מ היה מדאורייתא ועונשו של אוכל טבל היה מיתה בידי שמיים. שאלתי היא כיום שאיסור טבל הוא רק מדרבנן (לפי פסיקת השו"ע והרמ"א) האם הוא נחשב בימינו לחמור פחות מאיסור אכילת חזיר שהוא עדיין מדאורייתא גם היום, או שמכיוון שבזמן שהיה טבל אסור מדאורייתא עונשו היה חמור יותר (מיתה בידי שמיים לעומת מלקות) הוא עדיין נחשב חמור יותר מאכילת חזיר גם כיום? הנפקא מינא היא למשל מה צריך לבחור לאכול במצב של פקוח נפש.
תשובה:
שלום רב
ברור שתמיד יש להעדיף דרבנן על דאורייתא, ואגב ההנחה שלך שבזמן הזה תרומות ומעשרות זה רק מדרבנן אינה מוסכמת על כל הראשונים, מדברי הרמב"ם בפרק א מתרומות מבואר כדבריך, אולם הראב"ד שם השיג עליו, וכן הרשב"א בשבועות טז ב סובר שגם בזמנינו הוא מדאורייתא, וראה בהקדמה לס' החרדים שמנה רשימה שלמה של גדולי הראשונים שכך סברו, ביניהם רש"י והר"ש משאנץ. אכן המנהג להלכה כדעת הרמב"ם.
