לתרומות לחץ כאן

מדוע נשים לא יכולות להניח תפילין?

בס"ד
שלום רב שבוע מבורך
מדוע יש מצוות שהזמן גרמן שהנשים אינן רשאיות לקיימן , ויש מצוות עשה שהזמן גרמן שהאישה חייבת לקיים או יכולה לקיים ויש לה שכר על כך ?
למשל הנחת תפילין , מדוע האישה פטורה ואינה רשאית לקיים ?

תודה מראש.

תשובה:

שלום רב

מצוות שגם הגבר אינו חייב בהן חובת גברא, כמו ציצית שאם אינו לובש בגד ארבע כנפות אינו חייב בציצית, נשים אינן מקיימות משום שזו יוהרה, ראה רמ"א סי' יז.

ברמ”א סי’ לח סעי’ ג פסק שאסור לאשה להניח תפילין. בטעם הדבר מצינו כמה דרכים ואחד מהם מקורו בתרגום יונתן בן עוזיאל, שהואיל והתפילין מאפיינים גברים בדרך כלל, יש בכך איסור של לא ילבש גבר שמלת אשה.

בס’ אסופות כרך יא הובא מאמר מקיף בענין מצוות שהזמן גרמא לנשים, ושם לאחר מחקר מעמיק כתב כך:

ראוי עתה לבדוק אם נשים פרט למעשה המיוחס למיכל בת שאול [ראה מכילתא מסכתא דפסחא] נהגו להניח תפילין. אגדה נפוצה היא כי בנותיו של רש”י נהגו להניח תפילין ,אך לא עלה בידינו למצוא לכך שום סימוכין.

משתמע מדברי השר מקוצי רבי שמשון בן שמשון מקוצי כי נשים נהגו להניח תפילין בצרפת במאה השלוש עשרה. הוא משיח זאת לפי תומו בדברו על ברכת ההלל בראש חודש. הוא פוסק שיש לברך על ההלל ראש חודש אף על פי שקריאת הלל בראשי חודשים היא מנהג בלבד דלא הוה ברכה לבטלה, כיון שרוצה האדם להתחייב בה, מידי דהוה אלולב ואתפילין דהני נשי ברכות אף על פי שאינן חייבות ולא מחינן בהו. כיון שהשר מקוצי נוקט בזמן הווה, ולא עוד אלא שהוא מזכיר לולב ונשים אכן נהגו לברך על הלולב בימיו ,נראה שנשים תקופתו הניחו תפילין והסתמכו בלי ספק על רבנו תם או על כמה מן הראשונים האחרים שנזכרו לעיל .

יש סיפור נפוץ כי פאצוניא אשתו הראשונה של רבי חיים בן עטר היתה מתעטפת בטלית ולובשת תפילין כמיכל בת מלך הראשון לישראל. רבי יעקב משה טולידאגו אחד ממספרי הסיפור העלה את השאלה ההלכתית ואיך אם כן רב וגדול כבעל האור החיים לא מיחה באשתו על זה. ‘ מקור מאוחר אחד אף הרחיב את הסיפור לשתי נשותיו של רבי חיים בן עטר. אבל לאמיתו של דבר סיפור זה אינו אלא אגדה. הוא מופיע בדפוס לראשונה למעלה משנה לאחר מותו של רבי חיים בן עטר ובספר מעשה הצדיקים’ שיש בו כמה מעשיות דמיוניות על רבי חיים בן עטר ללא שום ביסוס עובדתי.

המקרה היחיד של אשה שהניחה תפילין לפני זמננו שתועד כראוי הוא זה של חנה רחל ווערבערמאכער צדקת’ בת המאה התשע שרה שנודעה לימים בכינויה די לודמירער מויד’ הבתולה מלודמיר’. פעם אחת כשהיתה חולה מאוד התעוררה ואמרה לאביה: אבא, זה עתה הייתי בבית דין של מעלה ונתנו לי נשמה חדשה נשמה גדולה ורוממה’. לאחר החלמתה היא התחילה להתנהג כגבר ,היא הניחה תפילין התעטפה בטלית ובילתה את כל ימיה בתפילה ובתלמוד תורה. אולם אין בכך דוגמא לאשה בת זמננו, שהרי ראתה עצמה כגבר. אבל בימינו נשים רבות מבקשות להניח תפילין כנשים דווקא ממש כפי שנשים רבות קיימו מעשהז”ג כגון לולב וסוכה במשך מאות בשנים, וזה לא מצינו מעולם בספרי גדולי הדורות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל