ועשו להם ציצית: בגדים וזמנים החייבים בציצית

הרב יהושע פפר
ד' חשון ה'תשע"ז

בפרשת נח אנו מוצאים כי שֵם דאג לכסות את ערוות אביו נח, בכך שכיסהו בבגד. לפי המדרש, וכפי שמובא על-ידי רש”י (בראשית ט, כג), עם ישראל זכה בשל המעשה במצוות ציצית, שמקיימים בבגדים.
המדרש מדגיש את יסוד ה”בגד” של מצוות ציצית. בהתאם לכך, נדון במאמר השבוע על בגדי ציצית: איזו בגדים חייבים במצוות ציצית? האם יש חובה ללבוש בגד החייב בציצית? מה ההבדל ההלכתי בין יום לבין לילה? בשאלות אלו, ועוד, נדון בהמשך הדברים.
החובה ללבוש ציצית
מעיקר הדין, חייב אדם ללבוש ציצית רק אם הוא לובש בגד של ארבע כנפות. מי שאינו לובש בגד שלו ארבע כנפות, אינו חייב במצוות ציצית, ואילו מי שלבוש בבגד בן ד’ כנפות חייב להטיל ציצית על בגדו.
עם זאת, טוב שילבש אדם בגד ארבע כנפות, כדי שיתחייב בציצית. כך למדנו מדברי הגמרא (מנחות מא, א), שם מסופור על מלאך שפגש את רק קטינה לובש סדין שאין לו ארבע כנפות, וממילא אין ציצית מוטל בו. אמר המלאך לרב קטינא: “אם תלבש בקיץ סדין ובחורף סרבל, ושניהם בלי ארבע כנפות, לא תקיים מצוות ציצית! אם כן ציצית של תכלת מה תהא עליה?”
שאל רב קטינא: “והרי מצוות ציצית היא מצוות עשה, וחייב בה אדם רק אם יש לו בגד עם ארבע כנפות. האם אתם מענישים מי שלא מקיים מצוות ציצית שחיובה כזה?” ענה המלאך: “בעת כעס מענישים גם על אי-קיום מצווה כמו ציצית”.
לכן, יש לכל אדם להשתדל ללבוש בגד שחייב בציצית, והוא בגד שיש לו ארבע כנפות, שתים לפניו ושתים לאחריו – וישים בו ארבע ציציות.
בתוספות (ערכין ב, ב) כתבו דברי הגמרא על חומרת אי-לבישת ד’ כנפות נאמרת דווקא במקום שהייתה הרגילות ללבוש בגדים שיש בהם ד’ כנפות – ואילו במקום שאין הרגילות ללבוש בגדים שיש בהם ד’ כנפות, אין האדם נענש על כך. עם זאת, המנהג הרווח, עד כדי שאפשר לראות בכך חובה, היא להקפיד על לבישת בגד שיש בו ד’ כנפות.
כיון שראוי ואף חובה ללבוש בגד של ציצית, יש כמובן לברר איזה בגד חייב במצווה זו.
בגדי צמר ופשתים
נחלקו חכמים ז”ל (מנחות לט, ב) באיזה בגדים חלה מצוות ציצית מדין תורה.
לדעת רבא, כל הבגדים חייבים בציצית מהתורה, גם אם עשויים כותנה ומשי. בבגדים אלו אפשר להטיל חוטי ציצית של צמר ופשתים, כי חוטי ציצית אלו פוטרים הן בגדי צמר ופשתים, והן בגדים העשויים ממין אחר. חוטי ציצית העשויים ממינים אחרים, כגון כותנה וצמר גפן ומשי, פוטרים בגד העשוי מאותו המין, אבל לא בגד העשוי ממין אחר.
רב נחמן חולק על כך, ופוסק (כתנא דבי רבי ישמעאל) ש”הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים, אף כל צמר ופשתים”. כלומר, בגדים מכותנה ומשי פטורים מהתורה מציצית, גם אם יש להם ארבע כנפות. אולם, מדרבנן חייבו אף בגדים אלו בציצית.
להלכה פסק הרמב”ם כדעת רב נחמן הנ”ל, כלשונו (פרק ג, הלכה א, ב): “כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה היא כסות שיש לה ארבע כנפים או יותר על ארבע… ותהיה הכסות של צמר או של פשתן בלבד. אבל טלית של שאר מינין … אין חייבין במצות ציצית אלא מדברי חכמים כדי להזהר במצות ציצית… שכל הבגדים האמורים בתורה סתם אינם אלא צמר ופשתים בלבד”. הראב”ד משיג על הרמב”ם בעניין זה, ולדעתו טלית של שאר מינים חייבת מן התורה בציצית. כך פסקו גם רבנו תם (הובאו דבריו בתוס’ שם) ועוד ראשונים.
להלכה, כתב ב’שולחן ערוך’ (אורח חיים סימן ט, סעיף א) כדעת הרמב”ם: “אין חייב בציצית מן התורה, אלא בגד פשתים או של צמר רחלים, אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן”. הרמ”א משיג על דבריו, ומציין את דעת הראשונים הסוברים, כאמור, שכל בגד חייב בציצית מן התורה.
בגד של כותנה
כיון שלדעת ה’שולחן ערוך’ חל חיוב דאורייתא דווקא בבגד של צמר, יש שכתבו שמן הראוי לאדם ללבוש דווקא בגד של צמר. כך בוודאי יש לומר לדעת ה’שולחן ערוך’, ואף לדעת הרמ”א כתבו כמה פוסקים שיש להעדיף בגד צמר, כמבואר ב’משנה ברורה’ (ס”ק ה; וכן כתבו ב’חיי אדם’ וב’בן איש חי’).
גם בשו”ת ‘אגרות משה’ (שם) כתב שאמנם אפשר לסמוך על הרמ”א וללבוש בגד ממין אחר, אבל מי שמחמיר ללבוש בגד צמר “תבוא עליו ברכה”, וכתב שיש להשתדל בכך אפילו בימים החמים.
מנגד, ידוע שהחזו”א (דינים ומנהגים) היה לובש בימות הקיץ בגד של כותנה, ומתעטפים בבגד צמר בשעת תפילה בלבד.
ביחס למי שאין לו בגד צמר, אך יש לו בגד כותנה ובגד משי, כתב בשו”ת ‘תורה לשמה’ (סימן ד) שעדיף ללבוש בגד כותנה וצמר גפן, כיון שמשי לא היה במלאכת המשכן הואיל ואינו ממין טהור.
בגדי עור ובגדי ניילון
בניגוד לבגדים הנ”ל, קובעת הגמרא (מנחות מ, ב) שבגד עור פטור מן הציצית: בגד עור אינו נקרא “בגד”, כפי שלומדים מדברי הפסוק “או בגד או עחר” (ערוך השולחן י, ט), ולכן אינו חייב בציצית.
על רקע הלכה זו, נתעוררו פוסקי זמנינו לבחון חובת ציצית בבגדים של ניילון, או בגדים העשויים מחומרים סינטטיים אחרים. יתרונם של בגדים אלו הוא שניתן לעשות מהם רשת, שתמנע חום או הזעה של הלובש. הרב משה פיינשטיין (אגרות משה, חלק ב, סימן א) נדרש לנושא, וקבע: “נשאלתי אם יכול ללבוש בימי הקיץ החמים בגד של ד’ כנפות לקיום מצות ציצית מהמינים ניילאן ורייען, שנתחדשו בשנים אלו. והשבתי כי מסתבר לעניות דעתי כי מינים אלו פטורין מציצית … כמו בגד של עור”.
נימוקו המרכזי של הרב פיינשטיין הוא, שהגדרת בגד הינה דבר הנארג מחוטים. בגד עור עשוי מחתיכה אחת גדולה של עור, והיות שאריגה אינה שייכת בו, הוא פטור מן הציצית. הרב פיינשטיין מסביר, שגם בגד ניילון עשוי להיות מיוצר מחתיכה גדולה שאיננה זקוקה לאריגה (ומוסיף שאפילו אם נעשה באריגה, כיון שאין צורך באריגה, אינו נחשב בגד), וזו הסיבה שהוא פטור מן הציצית.
מנגד, בשו”ת ‘הר צבי’ (או”ח א, סימן ט) כתב הרב צבי פסח פראנק שייתכן שבגד ניילון חייב בציצית, ותלה את הדבר בצורת עשיית הבגד. כך הרב אליעזר יהודה ולדנברג (ציץ אליעזר, חלק יב, סימן ג) כותב שאין לדמות בין עור, שאין אפשרות לעשות ממנו חוטים ואריגים, לבין חומרים סינטטיים שאפשר להכשירם לאיזה צורך שרוצים.
להלכה, מסיים הרב ולדנברג: “מכל האמור נראה להלכה דהדעת נוטה דבגדי ניילאן והדומה להן חייבים בציצית, ובפרט כשעשוים בדרך של אריגה, ואין ללבוש ארבע כנפות מהן מבלי שיטיל בהן ציצית. וקרוב גם לודאי שלא גרועים המה משאר מינים חוץ מצמר ופשתים, ובפרט כשארוגים. אך לענין ברכה כדאי שלא לברך עליהם”. כיון שאין לברך על בדגים של ניילון, הרי שאין ללובשם, כי מפסיד בכך את הברכה.
בגד של ארבע כנפות
נאמר בתורה: “גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה” (דברים כב, יב). מכאן אנו למדים שדווקא בגד שיש לו ארבע כנפות חייב בציצית, ואילו בגד עגול שאין בו כנפות כלל, או בגד משולש שיש בו שלוש כנפות, פטור מן הציצית (מנחות מג, ב).
אולם, בגד שיש לו חמש כנפות חייב בציצית, כיון שבתוך חמש הכנפות כלולות גם ארבע כנפות, והכנף הנוספת אינה גורעת מן החיוב. מי שלובש בגד ולא חמש כנפות או יותר, לא יטיל בו יותר מד’ ציציות, אלא יטיל את ארבעת הציציות בכנפות הרחוקות יותר זו מזו (שו”ע או”ח סימן י, סעיף א).
לאור עקרונות אלו, ברור שרוב רובם של הבגדים שאנו רגילים ללבוש כיום, כגון חולצה, מכנסיים, חליפה ומעיל, אינם בגדים החייבים במצוות ציצית, הואיל ואין להם ארבע כנפות.
במעילים ארוכים הפתוחים לשני חלקים בחלקם האחורי (כעין המעיל של הרבנים הנקרא “פראק”), יש אומרים שחובה לעגל את אחת מאותן כנפות, באופן שלא יהיו אלא שלוש כנפות מרובעות, כי לולא זה יתחייב הבגד בציצית. כך נקט ה’משנה ברורה’ [ופעם ראיתי רב מסוים שעשה חתכים גבוהים בחליפתו, והטיל ציצית על ארבעת כנפות החליפה.]
אולם, יש טוענים (כן שמעתי מהרב גרשון קהן) שאין חובה לעגל את פינות המעיל, משום שארבעת כנפותיו אינן נחשבות ל”שתים מלפניו ושתים מאחוריו”, כיון שהמעיל נלבש “סביב הגוף” ולא כבגד פשוט שנלבש לפניו ואחריו.
בגד יום ובגד לילה
נאמר בפסוק בעניין ציצית: “וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'”. מכאן למדו חכמים שכסות יום חייבת בציצית, ואילו כסות לילה פטורה מן הציצית. השאלה היא מהי “כסות יום, ומהי “כסות לילה”: האם הכוונה לכל כסות שלובשים בלילה אפילו היא בגד רגיל, או שמא דווקא כסות שמיוחדת ללילה (כפיג’מה שיש לה ארבע כנפות) פטורה, אבל אם לובש בלילה בגד של יום – חייב?
בבית יוסף (סימן יח) הביא על כך את מה שנחלקו ראשונים. לדעת הרא”ש (הלכות ציצית, סי’ א), סוג הבגד קובע: אם הוא בגד יום, חייב אפילו לובשו בלילה, ואם הוא בגד שמיועד ללילה, פטור אפילו לובשו ביום: “ונראה לי דכי היכי דכסות לילה פטור אפילו ביום, הכי נמי כסות יום חייב אפילו בלילה”. וכן כתב בסמ”ק (סי’ לא), שריצב”א היה מברך בליל יום הכפורים כשהיה מתעטף בטליתו, אפילו אחרי השקיעה, והוסיף שכן משמע בירושלמי (קידושין פ”א, הלכה ז).
אך דעת הרמב”ם (ציצית ג, ח) שלא סוג הבגד קובע, אלא הזמן הוא שקובע חובת ציצית בבגד: אם לובש בגד לילה ביום, חייב, ואם לובש בגד יום בלילה, פטור: “מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת, ואע”פ שאינו זמנה, ובלבד שלא יברך”. כפי שמבאר בהמשך דבריו, אין לברך על הציצית אלא ביום, ולא חילק בין כסות המיוחד ליום לכסות המיוחד ללילה.
לעניין הלכה כתב ה’בית יוסף’ (על-פי בהגהות מיימוניות, פ”ג אות ז) שיש לפסוק כדעת הרמב”ם, “דרב מובהק הוא, וכל שכן דרש”י סבירא ליה כותיה, ועוד דספק ברכות להקל”.
ב’שולחן ערוך’ הביא את שתי הדעות (סימן יח סעיף א): “לילה לאו זמן ציצית הוא… להרמב”ם, כל מה שלובש בלילה פטור, אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה. ולהרא”ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום ולילה, חייב, אפילו לובשו בלילה”.
הפוסקים הבינו שלא הכריע ה’שולחן ערוך’ בין הדעות, ולכן הורו להחמיר כדעת השתיהן, באופן שאין לברך אלא אם לובש ביום כסות המיוחדת ליום, או כסות המיוחדת בין ליום ובין ללילה (רמ”א; משנה ברורה ס”ק ב; כה”ח ס”ק ט).
לבישת ציצית בלילה
המשנה ברורה (סימן יח, ס”ק כ) בהתייחסו לפסיקת הרמ”א כי “ספק ברכות להקל”, מדגיש שכל זה לעניין הברכה: “היינו דווקא לענין ברכה, אבל אסור ללבוש כסות של לילה בלא ציצית וכן כסות של יום בלילה משום ספק”. מה שמקלים הפוסקים היינו רק משום “ספק ברכות”, אבל בנוגע לחובת הטלת ציצית על בגד של ארבע כנפות, יש להחמיר.
בנוגע ללבישת בגד של ארבע כנפות וציצית בלילה, המנהג הרווח הוא שלא להקפיד על כך, ולישון בלי בגד של ארבע כנפות. ב’שולחן ערוך’ (סימן כא, סעיף ג) אף הובא מנהג “שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית”, משום ביזוי מצווה, אך ב’מגן אברהם’ (ס”ק ב) העיר בשם ה’בית יוסף’ ש”לא שמענו מי שהקפיד על זה מעולם”. ה’מגן אברהם’ מוסיף בשם האריז”ל שעל-פי סוד יש לשכב בלילה בטלית קטן, ע”ש שפלפל בראיית האריז”ל מדברי הגמרא.
מנגד, בסימן יח (ס”ק א) מביא ה’מגן אברהם’ בשם הב”ח שאין ללבוש ציצית בלילה: “אפילו היתה טלית עליו יסירנו כשמתחיל ברכו”. כיון שאין אנו לובשים בגדי ציצית כבגדים רגילים, אלא דווקא לשם מצווה, הרי ש”אם יהיה עליו יראה כאילו סובר לילה זמן ציצית”.
בהגהות רבי עקיבא איגר (שם, ס”ק א) ציין לדברי ה’מגן אברהם’ (סימן כד, ס”ק ג) שכתב בשם הזוהר כי הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו, וכוונתו שלפי זה יש להמתין עד סוף תפילת ערבית קודם שיסיר מעצמו את הציצית (והוא חידוש, שגם בקריאת שמע של ערבית נאמר עניין זה). בנוסף לכך, מדבריו מבואר שהבין את דברי הב”ח כמתייחסים לטלית גדול, ואילו בנוגע לטלית קטן בכל מקרה אין להוריד.
לעומת זאת, מפורשים דבריו של הרי”ד (תשובה קי”ח): “דע כי אסור להתעטף בציצית ואפילו בלא ברכה משקיעת החמה… דכתיב ‘וראיתם אותו’, דמשמע בשעת ראיה ביום ולא בלילה, ולאו הכא מכלל עשה עשה”.
דברים אלו לא נפסקו להלכה על-ידי הפוסקים, אבל בשו”ת ‘אגרות משה’ (יורה דעה ח”ב, סימן קל”ז) כתב מעין פשרה בין הדעות: “במי שפשט הטלית קטן בלילה לענין לחזור וללובשו כלילה… אכן איני רואה כזה איסור אבל צורך והידור ללובשו בחזרה נמי ליכא כיוון דלהב”ח אדרבא טוב יותר שלא ללובשו, אף אם נימא שגם הוא אינו אוסר אלא בטלית גדול”.
לסיכום
• לדעת ה’שולחן ערוך’, בגדי צמר ופשתים חייבים בציצית מן התורה, ואילו שאר בגדים חייבים מדברי חכמים. לדעת הרמ”א, כל בגד חייב בציצית מן התורה.
• יש ללבוש בגד של ציצית ביום, כדי לקיים מצוות ציצית, ויש מורים שעדיף ללבוש בגד העשוי מצמר. נחלקו הפוסקים בחובת ציצית בבגדים העשויים מאריגים סינטטיים, ולכן ראוי שלא ללבשם, כיון שאינו יכול לברך עליהם.
• אין בגד מתחייב בציצית אלא ביש לו לפחות ארבע כנפות.
• בגד של לילה (פיג’מה) שלובש ביום, ובגד יום שלובש בלילה, ספק אם יש בו מצוות ציצית, ואין לברך על לבישתו.
• אין חובה להסיר בגד של ציצית בלילה. יש נוהגים לישון בבגד של ציצית, על-פי האריז”ל. מי שהסיר את ציציותיו בלילה, אין הידור בהחזרתו, עם כי אין בכך איסור.

2 תגובות

  • מאת מתן:

    שלום הרב!
    לכאורה עפ”י דברי הרא”ש המחייב בגד יום, אזי הטלית קטן שלנו ששמים ביום ונשאר עלינו גם בלילה האם יוצא שמקיימים מצוות ציצית גם בלילה לשיטתו
    0כי זה בגד יום ולילה שלסברתו מחוייב בציצית)?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    ודאי שמקיימים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים