בן של כהן ובת גוי האם הוא עולה לדוכן?

רבני בית ההוראה
א' חשון ה'תשע"ז

שלום וברכה
כהו שסבו – אבי אימו – אינו יהודי, האם מברך ברכת כהנים ?
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

יש מחלוקת האם הוא יכול לעלות לדוכן או לא. יש אומרים שהוא ספק חלל, ויש אומרים שהוא כשר לגמרי, ויש שיאמרו שהוא חלל מדרבנן. ראה הרחבה במקורות. הלכה למעשה יש על מה לסמוך לעלות לדוכן. בפרט שהחיוב להעלות לדוכן כשקוראים הוא חיוב דאורייתא.

מקורות:

לגבי דין בת גוי אם היא מותרת לכהן או לא. הבית שמואל בתחילת סי’ ד’ סיכם את השיטות, א. דעת הרמב”ם כי הולד כשר לכהונה. ב. דעת הרא”ש שהולד פגום לכהונה ואסורה לכהן. ג. דעת הרי”ף והרמב”ן שזה ספק.

כלומר, לדעת הרמב”ם, ודאי שאם היא נשאת לכהן, הבן כהן לכל דבר. לדעת הרא”ש לא ברור אם גם הבן פגום לכהונה עי’ בהרחבה בשו”ת שרידי אש סי’ עא. לדעת המהרש”ל (יש”ש יבמות פ”ד סי’ לח) כי הפסול הוא מדרבנן.

לדעת הרי”ף והרמב”ן שהדין הוא ספק. ולכן לכתחילה לא תנשא. אולם הוסיף הרמב”ן כי אם נשאת לא תצא (וכך למעשה פסק השו”ע בסי’ ד’ סעי’ ה’). והוסיף הרמב”ן והולד ספק. והקשו האחרונים, אם לדעתו זה ספק איך מותר לה להשאר עם בעלה הכהן, הרי ספיקא דאורייתא לחומרא. (עי’ יש”ש יבמות פ”ד סי’ לח).

בפתחי תשובה שם הביא תירוץ מהמשנה למלך שאכן גם לדעת הרמב”ן אין האיסור אלא מדרבנן. והק”ו מאלמנה הוא רק אסמכתא. והשער המלך תירץ כי בדיבעבד לא תצא משום שזה ספק איסור ואם נכפה עליו להוציא יש חשש לגט מעושה, והביא ראיה מדברי המהר”י בו לב כי בספיקא דדינא כפו עליו להוציא, יש חשש לגט מעושה. כלומר, לדעת השער המלך אם היא נשאת לכהן הולד הוא ספק חלל.

ובשרידי אש שם הביא מהאבי נזר שגם פירש את דעת הרמב”ן כדברי המשנה למלך. ותמה על תירוצו של השער המלך. אולם האריך שם בשרידי אש להוכיח מהרבה אחרונים שנקטו שאיסור זה הוא רק מדרבנן. אולם המעיין בחלקת מחוקק שם בסי’ ד’ ס”ק ג’ כתב: “ומיהו יש חולקין (בזה הרי”ף והרב המגיד בשם הרמב”ן פט”ו מאיסורי ביאה) דלא הוי אלא ספק ואם נשאת הבת לכהן לא תצא והולד ספק חלל“.

אמנם בשרידי אש הביא מהח”מ בסי’ ז’ ס”ק כו שם כתב כי אין הולד ממש ספק חלל, אלא שהוא פגום לכהונה. אולם המעיין שם יראה שלא כתב כן אלא בדעת השו”ע שכתב שהולד פגום. אבל לדעת הרי”ף והרמב”ן ודאי הוא סובר שזה ספק דאורייתא. וגם אם נאמר שלדעת הרמב”ן זה דרבנן, מ”מ אפשר שהולד הוא חלל מדרבנן, שהרי כתב הרמב”ן שהולד ספק. אלא שהמהרש”ל חולק וכך כתב שם: “מ”מ חלילה לי להתיר לכתחילה, שיצא הדבר בספק מפי הרי”ף, אבל אם נשא, אין מוציאין מידו, וכ”ש שולד כשר, ולא כדברי הרמב”ן, שכתב אין מוציאין, והולד ספק, שזהו תימא, אם מחזיק כספק חלל, א”כ אמאי אין מוציאין, הלא ספק איסורא דאורייתא לחומרא, ומאחר שאין מוציאין ג”כ הולד לא משוה אותו חלל, אפי’ מספק, וכ”ש לפי מה שפירשתי, דאפי’ לדברי הפוגם אינו פגום אלא היא, לאסרה על הכהונה, אבל אינה כחללה, שיהא בניו ממנה חללים”.

אכן הפשטות היא כפי שכתב בשרידי אש שם בשם רע”א (קמא סי’ צא) ועוד אחרונים שלהלכה הפסול הוא רק דרבנן. וא”כ אם יש ספק אם הוא חלל דרבנן או לא. ומצאתי בשו”ת חלקת יעקב (אבה”ע סי’ לב שנשאל בשאלה זו והאריך בסוגיה זו. וסיים: “בהא סליקנא שלא לזלזל בכהונתו של בן הנולד, למנעו מלעלות לדוכן – דזה חומרא שיביאו לקולא, ומי שיודע טיב מדינות האלו, אין ליתן יד לאנשים כהנים להתערטל מן קדושת כהונה, כן נלפע”ד בהוראה זו, והשי”ת יצילינו משגיאות”.

 

 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *