בס"ד,
בחור שנולד מחוץ לנשואין, גר עם אמו, ואביו , חי את חיו, כאשר הוא נשוי לאשה אחרת ומנהל חיי משפחה תקינים עם אשתו ובניו.
המורכבות היא גדולה משום שהאם הביוליגית של הבחור שלנו , ואביו הביולגי הם בני דודים .
האב לא רוצה בקשר עם הבן כדי שלא לסכן את ה'שלום בית שלו' עם אשתו הנוכחית, והבן מכבד את בקשת אביו.
כרגע המצב הרפואי של האב מסוכן, והבן שואל במידה ויפטר ח"ו, האם ישב שבעה או ימשיך להתעלם, כאילו לא היה אביו , כמו שקורה היום מחמת כבוד אביו ?
האם תועיל מחילה מחיים של האב כדי לפטר את הבן מישיבת שבעה על אביו בעת הצורך?
הסיבה שהארכנו בפרטים, כולל שהם בני דודים, כדי להמחיש שאין ציור שהבן לא ידע שאביו יפטר משום שהם קרובי משפחה ..
תשובה:
שלום רב,
אני מבין שהבן אינו רוצה לשבת שבעה על אביו. ראה במקורות שיש לו כמה סיבות שלא לשבת שבעה עליו אם אינו חפץ בכך.
ראשית אני מבין שלא הרבה יודעים שהוא האב הביולוגי. אני לא יודע מה היה המצב בתקופה שנולד הילד. כנראה שהם לא חיו ביחד (אלא האב היה עם אשתו ומשפחתו). והסיבה שהבן בטוח שזה אביו ביולוגי הוא משום שכך אמרה לו האם והאב הודה בכך. אבל למרות שהאב הודה לא ברור כלל עד כמה ניתן להניח בודאות שהוא אכן האב. ראה שו"ע אבה"ע סי' ד' סעי' כו, וסי' קנו סעי' ט', וכן ברמב"ם פ"ג מהלכות יבום שם הוא מדבר על סיטואציה דומה שהאיש היה נשוי, ונולד לו ילד מאישה פניה אחרת. שאין זה ודאות שהוא אביו. שם גם נוקט הרמב"ם לשון שבסיטואציה כזו לעולם לא ניתן לקבוע חזקה שהוא האב, כלומר, אפילו אם כל הציבור יחזיקו שהוא האב הביולוגי. יש סתירות בפסקי הרמב"ם כידוע, ראה ברמב"ם בפ"ט מהלכות תרומות, ובסוגיה ביבמות סט,ב יש כמה תירוצים באחרונים, אבל היסוד הוא שכדי לקבוע בודאות שהוא האב (לפחות לפי חלק מהשיטות) צריך שיהיה מצב של "דיימא מיניה" כלומר, הם הסתובבו יחד בתקופה שלפני ההיריון, וכולם ידעו שהיא מזנה איתו. (אני לא בטוח שזה הסיטואציה במקרה זה).
כתבתי את הדברים בקיצור, אולם ההרגשה היא שבכל מקרה לא ניתן לקבוע בודאות שהוא האב.
מעבר לזה, אני לא יודע האם האב שומר שבת או לא. המנהג הוא לשבת שבעה גם על מי שאינו שומר שבת, למרות שבהלכה זה לא ממש פשוט (ראה יו"ד סי' שמה סעי' ה'). לא פירטת בשאלה במה מדובר בנושא הזה. אבל אם זה רלוונטי יש לו סיבה נוספת שלא לשבת שבעה על אביו אם הוא אינו רוצה. ובכל אופן, מחילה של האב לא יועיל משום שאבלות שבעה אינו קשור דווקא לכבוד אביו שהרי האב גם יושב שבעה על בנו למרות שאינו חייב בכבודו.
