שלום כבוד הרב יש לי שאלה [בנוסף לתופס האחר ששלחתי כדי לא להעמיס יותר מידי שאלות בתופס אחד]
כתוב בפרקי אבות "בן זומא אומר איזהוא עשיר השמח בחלקו"
לא הבנתי האם זה לא סותר את כל העניין של תפילה כי לכאורה בן אדם שמתפלל הוא רוצה שמשהוא ישתנה במציאות שלו,ומכאן יוצא שלכאורה בן אדם שמתפלל לא שמח בחלקו?
ועוד שאלה לגבי העניין של התפילה שמעתי בשיעור של הרב יצחק פנגר באנטרנט שאומרים שיש מדרש על הגמל שאומרים שהוא ביקש מה' קרניים [שהוא לא היה צריך אתזה כנראה ובשביל להתגאות כנראה או משהוא כזה]
וכתוצאה מכך לא רק שהוא לא קיבל קרניים אלא שהקטינו לו את האוזניים.
אם ככה לפי מה שהבנתי יוצא שבן אדם שמתפלל על מותרות יותר מידי יכול להיות שילקח לו גם מה שיש לו,האם זה נכון?
ואם כן איך בן אדם יכול לדעת שהוא לא שובר גבול?
תשובה:
שלום רב
אין קשר בין תפילה לשמחה. המתפלל מאמין שהכל מאת ה' יתברך וכל מה שהוא עושה זה הכי טוב בשבילו, אבל כך הוא סדר העולם שהקב"ה מצפה לתפילתנו, ניתן לבקש תוך כדי שאני מאמין שבסופו של דבר מה שיהיה לי זה הכי טוב בשבילי.
לגבי השאלה השניה עניתי לך כבר כמה פעמים בעבר, אין טעם לכפול את הדברים.
בהצלחה.
