לעניין תבשיל מבושל כל צרכו:
1. מתי קטניות, כגון שעועית וחומוס בחמין (צ'ולנט) נחשבות מבושלות כל צרכן?
2. מי שנוהג לאכול עצמות עוף בחמין, אך אינו עושה כן בתבשילי עוף אחרים (משום שברוב תבשילים העצמות קשות), האם צריך להקפיד בבישול חמין לשבת שהעצמות תהיינה רכות על מנת שהמאכל ייחשב מבושל כל צרכו?
תשובה:
שלום רב
- כפשוטו. כשהן רכות וטעימות למאכל זה מבושל כל צרכו.
- כידוע נחלקו בענין זה הגרש"ז אויערבך והגר"מ פיינשטין, הגרשז"א החמיר בענין זה, שכיון ואוכלים את העצמות יש להמתין שיהיו רכות, ואילו הגר"מ פיינשטין סבר שזה חסר חשיבות ובטלה דעתו אצל כל אדם.
באופן כללי, אם אני מכין חמין לשבת, מה מגדיר אותו כמבושל כל צרכו? האם רק כשיש שם של "חמין" על התבשיל, כלומר שהוא רך כחמין וטעמו כחמין? או מספיק שזה נראה כתבשיל רגיל, שניתן ליהנות מאכילתו אף שעדיין אינו נראה ונטעם כחמין?
שאלה נוספת, אם התבשיל אינו מבושל כל צרכו מערב שבת, האם מותר לכסותו במגבות בערב שבת? והאם בשבת עצמה כאשר ברור שהוא כבר התבשל כל צרכו, ניתן להוסיף לו מים ממיחם (לאשכנזים)
מספיק כתבשיל רגיל. מה שנעשה חמין הוא כבר הגדרה של מצטמק ויפה לו, שזה כבר יש לו דינים אחרים ראה שו"ע סי' רנג.
הטמנה בערב שבת, אם המגבת מכסה הכל זה אסור בכל מקרה, ואם אינה מכסה הכל זה בגד הטמנה במקצת שלמנהג בני אשכנז תמיד מותר ולמנהג בני ספרד תמיד אסור.
הוספת מים מהמיחם היא שאלה שנוגעת לאיסור חזרה של המים לא לאיסור בישול של התבשיל דוקא, וכאן גם לדעת רוב הפוסקים מותר לקחת מים רותחים בכוס ולהוסיף בעדינות שלא יהיה בבחינת מגיס, הגר"ע יוסף מחמיר בזה לדעת השו"ע וחושש לשיטת רבינו יונה שלהחזיר מכלי שני לראשון זה נחשב בישול ממש, ולכן מצריך לערות מכלי ראשון, דבר שמהווה בעיה מבחינת בשר בחלב, לכן לדעתו יש להמנע.
השאר תגובה