חובת השמחה

הרב עקיבא קולברש
י' תשרי ה'תשע"ז

 

 

 

הגמ’ (עבודה זרה ג.) מכנה את מצוות סוכה כמצווה שאין בה חסרון כיס. למרות זאת, כיום, שאנו קונים דפנות מוכנות, סכך של מחצלות, ומגוון שולחנות, כסאות ומיטות מתקפלות, רבים אינם מתחברים להגדרה הנ”ל. הם רואים ומרגישים בחוש את חסרון הכיס. אולם, כל מצוות סוכה יכולה להיעשות ללא כל השקעה כלל, אילו החיים המודרניים לא היו מפרידים אותנו מן הטבע וממשאבים אלו.עם היות מצוות סוכה ללא חסרון כיס בהגדרה, ישנה מצווה אחרת שחייבים בה בסוכות ושאר ימים טובים ובה יש חיוב גמור לפתוח את הארנק ולהוציא כסף – מצוות “ושמחת בחגך”.

כתוב בתורה ”ושמחת בחגך”. מצוות שמחת יו”ט אינה עצה בעלמא אלא חיוב גמור מן התורה שיש בו הלכות וחיובים. הגמ’ (פסחים קט.) מחלקת בין האנשים באופן קיום המצווה: אנשים בראוי להם, ונשים בראוי להן. אנשים בבשר ויין, ונשים בבגדים. אם מטרת המצווה ומהותה להביא את האדם לידי שמחה, כיצד ניתן לתת הגדרות כלליות? הלא ישנם אנשים שלא אוהבים בשר אלא מעדיפים עוף. אם צריכים לשתות יין, מהו שיעור החיוב של השתיה? אשתי טוענת שאני צריך לקנות לה בגד חדש בכל יום טוב. קניתי לה בגד לכבוד פסח, והיא לא לבשה אותו מאז. עד כמה אני חייב בזה? בשולחן ערוך (תקכט ב) כתוב שיש לחלק אגוזים וקליות לילדים. אולם הבן שלי מתלונן שקליות פחות פופולריות ממה שהיו פעם. לכבוד הימים הטובים הבאים עלינו לטובה נעיין בחלק מהחיובים השייכים למצוות שמחת יו”ט.

 

בשר ויין

הרמב”ם (ספר המצוות עשין נד) מביא הלכה זו שצריך לשמוח בכל מיני שמחות, לאכול בשר, לשתות יין, ללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומגדניות לילדים ונשים. הרמב”ם מזכיר בשר בין החיובים של שמחת יום טוב. הבית יוסף (תקכט) מקשה עליו שהגם שהגמ’ מזכירה בשר, זהו רק לעניין בשר של קרבן שלמים, אבל בימינו, שלרוב דאבוננו אין לנו בית מקדש, אין שמחה אלא ביין. הב”ח (שם) מציע מקור אחר לדברי הרמב”ם והוא מהמשנה (חולין פג) שלפני יו”ט המוכר בהמה חייב להודיע לקונה שאמו של הבהמה או בתו של הבהמה נמכרה היום, כדי שלא יעבור הקונה על איסור שחיטת “אותו ואת בנו ביום אחד”. אפשר לדייק מכאן ששחיטת סתם בהמות שאינן בכלל קרבן שלמים גם כן הוי חלק מההכנות ליום טוב. בנוסף לזה, הגמ’ (שבת קיח:) מביאה שאכילת בשר היא בכלל מצוות עונג יום טוב. ניתן לדייק שאף שאינו קשור לקרבן שלמים, מכל מקום, יש שמחה באכילת בשר. ולגבי דברי הגמ’ שאין שמחה אלא ביין, מסביר הב”ח שכוונת הגמ’ שעיקר השמחה הוא ביין אבל אף בבשר יש מצוות שמחת יום טוב. המשנה ברורה (שם ס”ק יא, ראה ביאור הלכה) מסכים לדברי הב”ח שהחילוק בין בשר ליין הוא שיש חיוב לשתות יין, ואילו אכילת בשר הינו קיום של מצות שמחת יו”ט אף שאינו חיוב.

לגבי אכילת עוף, החוות יאיר (סי’ קעח) כותב שצריך להקפיד לאכול בשר בהמה דווקא וכן והוא דעת הגרמ”פ זצ”ל (רבבות אפרים ח”א סי’ שנ). ויש הסוברים שאף בשר עוף בכלל מצוות שמחת יו”ט (ראה שו”ת שבט הלוי ח”ג סי’ יח).

ישנו חיוב לשתות יין, כאמור לעיל. מה השיעור בזה?והאם ישנו הבדל בין יו”ט לחול המועד? הפוסקים כמעט ולא נתנו לכך שיעור. יש הסוברים שצריך לשתות רביעית (נמוקי אורח חיים שם, שבות יצחק פסח בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל). אולם הספר חול המועד כהלכתו (עמ’ 3) מביא ראיה מדברי הרא”ש שדי בשיעור “מלא לוגמיו”.

הרמב”ם (יו”ט ו,יז) כותב שמצוות שמחת יו”ט נוהגת כל ימי חול המועד, ולפי דבריו יש לשתות יין כל יום, כדברי הגרמ”פ זצ”ל (חוה”מ כהלכתו ת’ א) והגריש”א (הגר”ח קניבסקי שליט”א חולק).

מי שקשה לו לשתות יין, אינו מחויב לשתות (הגרי”ש אלישיב זצ”ל, מבקשי תורה יו”ט).

 

בגדים חדשים

השלחן ערוך (שם) כותב שצריך לקנות לאשתו בגדים כפי ממונו. ההבנה הפשוטה היא שצריך לקנות בגדים חדשים. שאלנו, אם יש לאשה בגד חדש מיו”ט שעבר, האם צריך לקנות לה חדש? בעל ספר החינוך (מ’ תפח) כותב שצריך לתת לנשים מהראוי להן דהיינו בגדים נאים. גם הרמב”ם (שם יז) אינו מזכיר כלל בגדים חדשים. יש אפילו מן הפוסקים שדייקו מהגמ’ (פסחים שם) שאין צורך להשקיע בבגדים חדשים אם יש לה כבר משהו מתאים. הגמ’ מחלקת בין בבל לארץ ישראל. בבל נתנו לנשים בגדים צבעונים, ואילו בארץ ישראל נתנו להן פשתן מגוהץ. יש לדייק שהפשתן המגוהץ הוא לאחר כיבוס שכבר השתמשו בו (ראה חג בחג יו”ט, ראה גם משמרת המועד אות יד). הגאון רבי שמואל ווזנר זצ”ל כותב שאם כבר יש לאשה בגדים מתאימים ליו”ט, יש לבעלה למצוא דרך אחרת לשמח אותה. אולם, הגרי”ש אלישיב זצ”ל אמר שאף אם יש לה כבר בגדים יש לקנות לה איזה בגד חדש כי פרחים ושאר מתנות אינם מספיקות לקיים מצוה זו (לקט הלכות יו”ט א, ד).

נשאל להגרשז”א זצ”ל האם אפשר לקיים מצות שמחת יו”ט ע”י שיקנה לאשתו כלי בית כגון מיקסר. והגיב, שאם זה באמת משמח אותה אפשר לעשות כן. מעניין לדעת, שהוא הוסיף שכן הדין אף אם לא תשתמש בו ביום טוב זה (שלחן שלמה, ראה משמרת המועד שם).

 

קליות מול גלידה

השלחן ערוך כותב ע”פ הרמב”ם שיש לחלק לילדים קליות ואגוזים. כמובן, יתכן לומר שיש מקום גדול לעדכן את הדוגמא. ובאמת, הגמ’ לא מזכירה כלל קליות ואגוזים לגבי שמחת יו”ט אלא מסתמא הרמב”ם לקח דין זה ממש”כ הגמ’ לחלק קליות ואגוזים שלא יישנו הילדים בליל סדר (ראה ב”ח). אף הרמב”ם עצמו הזכיר מגדניות, וא”כ כל אחד יקנה לילדיו כפי מה שהם אוהבים.

 

סיכום

שמחת יו”ט הינו מצווה דאורייתא

יש לגברים לשתות יין כל יום, אא”כ הם באמת לא נהנים לשתות יין

רצוי לאכול בשר ביו”ט, אלא שאינו חובה

נחלקו הפוסקים אם בשר עוף נחשב כבשר לענין זה

צריך לספק לנשים בגדים נאים ליו”ט. נחלקו הפוסקים אם צריך לקנות לה בגד חדש כל יו”ט

יש אומרים שאפשר לקיים מצווה זו ע”י שקונה לה כלים יפים

יש לקנות לילדים ממתקים ומגדים כפי טעמם.

 

בברכת מועדים לשמחה, ונזכה לשמוח בבית חיינו, בב”א.

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים