האם יש מנהג ? ואם כן מה מקורו וטעמו? כשמעבירים אש ביו"ט, לצורך הדלקת הנרות וכדו' משתמשים בגפרור מהצד העץ שלו ןא מהצד של הגפרית שבו?
תשובה:
יש איסור להדליק את הגפרור על ידי מקור חום שאינו אש על ידי הגפרית, למשל להצמיד אותו לזכוכית של נורת ליבון שעל ידי החום לבד יתלקח, זה נחשב הבערה ממש ולא העברה של אש קיימת, אבל להבעיר אותו מאש ממש אפשר מאיזה צד שרוצים.
ראה שו"ת אז נדברו ח"ז סי' סא, ושו"ת רבבות אפרים ח"א סי' שמו, וע"ע שמירת שבת כהלכתה פרק יג סעי' ג.
תיקון:
לכאורה בכל המקורות הנ"ל כולל היביע אומר שהביא הרב אז נדברו. לא מדבר על השאלה הנ"ל מאחר ואין השאלה לגבי להוציא אש חדשה אלא על אש קיימת שרוצים להעבירה לגפרור העץ ע"י הגופרית הנמצא בראש הגפרור. וא"כ אף ללא הגופרית היתה מועברת לנו אש. כך שהגופרית לא חידשה לנו שום אש "חדשה". וא"כ לכאורה היה צריך להיות הדבר מותר?
לא הבנתי כוונתך, פתחתי שוב את האז נדברו והוא ממש דברינו, שאר המקורות לא פתחתי שוב.
אמת, כנים דבריכם.
שפיל לסיפיה דתשובה (שבשפלינו זכר לנו) דכתב "ומה שהגופרית מסייע למשוך העץ הוי כעץ של משחא ואעפ"כ הוי מוקצה". אך ברבבות אפרים לא התייחס ל"גופרית".
ובשו"ת יביע אומר (ח"ב או"ח סי' כז) התייחס ואסר להוציא אש מגופרית כמות שהיא וז"ל: "להתיר הוצאות האש מעצי גפרית…וגם עתה אני מורה ובא לאסור" ומכלל לאו אתה שומע הן. שבכה"ג שהאש כבר קיימת לל"ב ושרי להעביר גם ע"י הגופרית.
למעשה: אין כל סיבה לאסור להעביר מאש לאש ע"י גופרית הגפרור. אלא שחשבתי שמאחר וכשנדלקת גופרית הגפרור ממעיט מעט מהאש הדולקת אולי יש כאן כיבוי קל ואולי מאחר והוא צורך אוכל נפש אף שהוא רק מכשירי יהיה מותר, אך נראה שאם אפשר לו בנקל להעביר ע"י הצד השני של הגפרור תע"ב.
יישר כח
השאר תגובה