שלום
א. יש משהו שלא הבנתי עד היום בענין ארבעת המינים, האם דין "הדר" הוא מדין "זה אלי ואנוהו" כללי במצוות, או שזה משהו מיוחד דווקא לארבעת המינים? נפ"מ תהיה במקרה שמצד דין "הדר" אין פסול אך מצד "זה אלי" תהיה בעיה (למשל במקרה של ערבה שנשרו רוב עליה, לדעה שאומרת שהפסול הוא מצד שאינו מינו ולא מצד הדר, שס"ס עדיין מצד זה אלי זה לא מכובד ולא נאה)?
ב. מה שכתוב שההדס צריך להיות יותר גבוה מהערבה, האם אפשר להגביה את ההדס מעל הערבה מלמטה? כלומר, בשעה שאוגדים את המינים אז אני רוצה להגביה מעט את ההדס מהערבה וכך זה ייראה יותר גבוה, אע"פ שבאמת מצד האורך הערבה יותר ארוכה.
או שחייב לגזור את הערבה מעט כדי שההדס יהיה יותר גבוה?
מקווה שהשאלה הובנה.
רב תודות.
תשובה:
שלום רב
הדין הדר הוא ודאי משהו מיוחד שאינו נוגע לדין זה א-לי ואנוהו, שהרי דין הדר הוא לעיכובא, כמו לולב היבש, ראה רש"י בתחילת פרק לולב הגזול, ואילו דין נוי מצוה לעולם אינו מעכב בקיום המצוה.
ב. ניתן לעשות כפי שהצעת, השיעור של שניהם שווה, ראה הלכות חג בחג עמ' שכח.
מהתשובה אני מבין, שכל שהאתרוג (רק לדוג', והוא הדין שאר מינים) כשר מצד דין הדר, כל שאר ההידורים (בלי עלים ונק' לא שחורות וכיו"ב) זה מצד זה אלי ואנוהו, ממש כמו לקנות טלית יפה או שופר יפה וכד'?
ושאלה נוספת – למה יש כאלה שמקפידים בעיקר לקנות אתרוג מהודר ואת שאר המינים לא ממש מקפידים לקנות מהודר?
בעקרון זה נכון, אלא שבגלל שהתורה מציינת לגבי אתרוג את הענין של ההדר רואים שיש בזה ענין מיוחד יתר על שאר מצוות אבל בגדר ההלכתי אכן אין הבדל, וראה בגמרא בסוכה שאכן משווים זאת לשאר מצוות.
איפה נמצאת הגמרא בדיוק?
שבת קלג ב, נזיר ב ב, ב"ק ט ב וברש"י שם.
השאר תגובה