לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

זמן ר"ת – חומרא או מדינא? / נטילת ידיים מבית הכסא אם צריך כלי

שלום וברכה.

רציתי לשאול מספר שאלות לגבי ר"ת ונטילת ידיים:

1. האם זמן ר"ת במוצאי שבת זה עיקר הדיון, או חומרא?

2. האם זה משנה לגבי אשכזי או ספרדי?

3. האם זה משנה לגבי מוצאי שבת או יום כיפור, או שזה אותו הדבר בב' הזמנים הללו? זאת אומרת, האם זה לא נחשב אולי ח"ו שאדם אוכל בשעה שעדיין אסור במוצאי יום כיפור, כי לפי ר"ת עדיין צריך להמתין?

4.שאלה לגבי נטילת ידיים בכלי: מתי צריך ליטול בכלי חוץ מבבוקר, האם לתפילה או לברכת המזון, אם אדם היה לפני כן בבית הכסא, האם צריך ליטול, והאם בכלי, או שרק בבוקר אחר השינה?

תודה רבה.

תשובה:

שלום רב,

א. להלכה לא פוסקים כשיטת ר"ת בין הפוסקים הספרדים ובים הפוסקים האשכנזים. אכן יש שהחמירו כשיטת ר"ת לפחות בעניינים של דאורייתא. לא לעשות מלאכות דאורייתא עד זמן ר"ת וכמו כן במוצאי יום כיפור לא לשבור את הצום עד לאחר הזמן של ר"ת, אבל מאחר שרוב הפוסקים פסקו שלא כדעתו, וכך נוהגים כולם. העושה כר"ת זה חומרא ואינו מעיקר הדין.

ב. נטילת ידים תיקנו רק בבוקר או לתפילה. (או שידיו מלוכלכות או שהיה בבית הכסא). אבל לברכות לא תיקנו. ראה שו"ע סי' ד' בסעיף האחרון. לגבי נטילת ידיים לאחר שהיה בבית הכסא אין צורך דווקא בכלי. ראה מגן אברהם סי' ז' סק"א.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. האם מ"אחר שרוב הפוסקים נהגו שלא כדעתו וכך נוהגים כולם" וכו', כמו שכתבתם, האם זה כולל גם לגבי מוצאי יום כיפור? וא"כ, הזמן שכתוב בלוח, הוא נכון?

    2. לגבי נטילת ידיים בכלי: לא הבנתי מתי צריך, האם רק בבוקר או גם לתפילה, והאם תפילה כוללת גם ברכות המזון שהיא דאורייתא?

    תודה.

  2. אם צריך להחמיר בדאורייתא, א"כ שבת ויום כיפור זה דאורייתא, ואתם כתבתם כאן בתשובה הראשונה שזהו רק חומרא ולא מעיקר הדין?!

    אשמח אם תוכלו להסביר קצת יותר – האם במוצ"ש או במוצאי יום הכיפורים שהם מדאורייתא, צריך להמתין עד זמן ר"ת, ואם לא אז זה אומר שהאדם מחלל שבתאו אוכל ביום הכיפורים, או לא וזוהי רק חומרא?

    תודה רבה.

  3. זו לעולם רק חומרא לפי המנהג בארץ ישראל לפסוק כהגאונים, אלא שיש יותר להחמיר כך במוצאי שבת ויום הכיפורים שהם מן התורה, אבל שוב בתורת חומרא. בדרבנן אין צורך להחמיר. אבל בכל מקרה מי שאינו ממתין לרבינו תם לא חילל שבת, המנהג בארץ ישראל היה כגאונים ולא כר"ת.

  4. תודה רבה. יש לי רק עוד שאלה אחת, אמרתם לי שלפני תפילה לא צריך כלי.

    1. שאלתי היא: האם לא צריך גם עם לפני התפילה הלכתי לבית הכסא ועשיתי את צרכי, האם אין צורך מעיקר הדין כלי?

    2. האם התשובה שלא צריך כלי לתפילה, האם זה גם לגבי ברכת המזון, שלא צריך כלי לפני ברכת המזון? או לברכת המזון צריך כי זה דאורייתא?

    תודה רבה.

  5. 1. בענין זה נחלקו הדעות כמבואר במגן אברהם בתחילת סי' ז, מעיקר הדין לא צריך כלי אף המחמיר בכלי וג' פעמים לסירוגין כדעת ההיכל הקודש תבוא עליו הברכה.
    2. גם לפני ברכת המזון נחלקו הדעות, ראה כאן בהרחבה
    http://din.org.il/2011/09/07/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8-106/

  6. התכוונתי לשאול, אם אני הולך לבית הכסא לפני ברכת המזון, האם צריך לפני המים האחרונים, ליטול ידיים עם כלי, או לא צריך. לא התכוונתי לגבי מים אחרונים.

    ו…שאלה נוספת:

    עד מתי החיוב לברכת המזון, קראתי שזה זמן שיעור עיכול, שהוא זמן שהוא עדיין שבע מאותה סעודה. שאלתי היא, מה הכוונה מאותה סעודה, האם מהלחם או גם משאר הדברים אחרי הסעודה, לפני ברכת המזון, כגון עוגה או פירות? והאם בכלל ניתן להמשיך את הסעודה ע"י פירות ועוגות גם אחרי שעה ו- 12 דקות, ובכך לברך אחרי למשל שעתיים או יותר, אם כשאני אוכל את הדברים הללו, אני מתכוון להמשיך את הסעודה? האם זה אפשרי, טוב, או רק בדיעבד?

    תודה רבה וגמר חתימה טובה.

  7. 1. אתה יכול ליטול ידים של אחרי שירותים ויעלה לך גם למים אחרונים.
    2. 72 דק' הוטא שיעור של אכילה מועטת, בסעודה [ולא משנה ממה שבעים] השיעור יכול להיות גם כמה שעות, כל עוד שבעים מהאוכל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל