הלכות ומנהגי ראש השנה

כ"ז אלול ה'תשע"ו

בערב ראש השנה מדליקות הנשים נרות ומברכות להדליק נר של יום טוב.

אף על פי שבכל שבת ויום טוב אסור לבקש בקשות פרטיות אלא רק להתפלל בנוסח התפילה הקבוע, בראש השנה מותר להתפלל על כל ענייניו הפרטיים, ואף על פי שבמדרש משמע שאין לבקש את בקשותיו הפרטיות בראש השנה זה דווקא אם אינו מתפלל על כבוד השכינה אבל אם מבקש על כבוד השכינה שוב יכול לבקש גם בקשותיו הפרטיות.

לאחר תפילת ערבית מברכים איש את רעהו לשנה טובה תכתב ותחתם, ויש מוסיפים לאלתר לחיים טובים ולשלום. ואחר חצות היום מהיום הראשון נוהגים לומר גמר חתימה טובה.

בקידוש מברכים שהחיינו

נהגו לטבול פרוסת המוציא בדבש. וכתב בספר כף החיים שתחילה יטבול הפרוסה במלח שלוש פעמים כמנהגנו כל השנה ואח”כ יטבול בדבש או בסוכר לסימן טוב ואז יאכל, וכך יעשה בסעודת הלילה ובסעודת היום בשני ימי ראש השנה, אבל לא יטבול בדבש בלבד משום שטיבול פרוסת המוציא במלח הוא למתק הגבורות ולכן ראוי לא לבטל זאת בשום סעודה כידוע ליודעי ח”ן.

בסעודת ליל ראש השנה לאחר נטילת ידיים וברכת המוציא ולאחר שאכל כזית מהלחם נוהגים לאכול כמה מיני מאכלים ששמותיהם וטעמם או גידולם המהיר מורה לסימן טוב, ונכון שלא יאכלו פירות אלו בין הקדוש לנטילת ידיים כדי לא להיכנס לספק לגבי ברכה אחרונה על פירות אלו.

למנהג הספרדים נוטל תחילה תמרה ויברך עליה בורא פרי העץ ויאכלנה ואם התמרים הם פרי חדש אצלו יברך גם ברכת שהחיינו ואח”כ יקח תמרה אחרת ויאמר יהי רצון מלפניך וכו’ שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו ויאכל התמרה.

בברכת בורא פרי העץ על התמרה יכווין לפטור שאר פירות העץ שעל השולחן שיאכל מהם אחר כך, ולכן כשאוכל אחר כך מהרימונים והתפוחים לא יברך עליהם אלא יאמר עליהם רק נוסח היהי רצון בלבד. ובברכת שהחיינו שבירך על התמרה פוטר את שאר מיני פירות חדשים שלפניו כגון רימונים וכדומה. ולכן בשעת הקידוש לא יניח לפניו פירות אלו שרוצה לברך עליהם שהחיינו שבקידוש אלא יביאם לשולחן לאחר הקידוש, ואם הפירות לפניו יכסה במפה וגם יכווין בפירוש שלא לפטרם בברכת שהחיינו של הקידוש ואז יכול לברך עליהם שוב שהחיינו.

ואח”כ יאכל רוביא ולא יברך עליה בורא פרי האדמה (אם אוכל ירקות אלו בתוך הסעודה) והטעם שהרי הדרך לאכלם עם הפת וממילא טפל ללחם ויש חולקים וסוברים שאינו אוכל ירקות אלו כחלק מהסעודה ולכן כתב בספר ליקוטי דינים שלפני שיאכל הרוביא יקח פרי שבודאי אינו נאכל כחלק מהסעודה כגון חתיכת בננה או אבטיח או מלון ויברך עליהם בורא פרי האדמה ויכווין לפטור את כל שאר הירקות.

על הרוביא אומר יהי רצון מלפניך וכו’ שירבו זכויותינו ויש מוסיפים ותלבבנו ונראה שבני עדת בוכרה יוסיפו את המילה ותלבבנו משום שזה תרגום המילה לוֹבְלָה שהוא תרגום המילה רוביא וכפי שכתב בספר בן איש חי שבזה נוהגים לפי שפת אותה מדינה או אותה עדה.

ואח”כ יאכל שאר הירקות דלעת כרתי, סילקא ויאמר יהי רצון המופיע במחזורים וכל אחד יטול ירקות אלו כמנהג אבותיו. אח”כ יקח ראש של כבש או איל ויאמר יהי רצון מלפניך וכו’ שנהיה לראש ולא לזנב  ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום. ואם לא מצא ראש כבש חלק בהשגחה מהודרת יקח ראש של דג או של עוף ואז יאמר יהי רצון מלפניך וכו’ שנהיה לראש ולא לזנב. ואם לוקח ראש כבש בהכשר מפוקפק יצא שכרו בהפסדו שהרי אכילת ראש של כבש הוא מנהג טוב ואם מחמת זה נכשל בחשש מאכלות אסורות יצא שכרו בהפסד גדול.

התמרים שאוכלים בליל ראש השנה יבדקם היטב שלא יהא בהם תולעים וטוב לקחת תמר לח (תמר הירדן וכדו’) שאין בהם חשש תולעים שבזה ינצל מחשש אכילת תולעים שאיסורם חמור מאד ובליל ראש השנה בודאי אינו סימן טוב. וכן רוביא יבשה יש בה נגיעות של תולעים וראוי לבדקה היטיב וגם בזה טוב לקחת רוביא טריה שבה אין חשש נגיעות תולעים.

השומע מחבירו שאומר יהי רצון על פירות וירקות אלו נכון שיענה אחריו אמן שבזה מברך את חבירו.

כתב השל”ה בשעה שאומר יהי רצון על הפירות והירקות אלו יתעורר האדם בתשובה ויתפלל על זה בלב שלם.

2 תגובות

  • מאת שרי:

    בס”ד
    שלום רב
    מדוע אסור לבקש בקשות פרטיות בשבת קודש וביום טוב ?
    האם זה מנהג להימנע או ממש איסור ?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    הסיבה היא משום שאדם מצטער כשהוא נזכר בצרכיו האישיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים