שאלה שאיננה ברורה לי:
האם יש להמנע מאמירת דברים שבקדושה ברחוב בימינו משום צואת כלבים ושאר בעלי חיים המצויה לרוב, גם אם לא מריח, מצד עצם זה שהיא לא מכוסה?
תשובה:
שלום רב
מבחינת צואת כלבים, אם אין ריח אין צורך להרחיק, ואם יש ריח יש להרחיק ד’ אמות ממקום שכלה הריח.
לגבי פחי האשפה בזמנינו כתבו הפוסקים שהואיל ורוב האשפה המושלכת היא בתוך שקיות, ורגילים לפנותם לעיתים מזומנות, אין דינם כגרף של רעי, ומותר לומר כנגדם דברי קדושה,אולם אם המיכל מלא ועולה על גדותיו יש להחמיר בזה. המכוניות לפינוי האשפה ודאי נחשבות גרף רעי ובזמן שהם ברחוב אין לומר כנגדם דברי קדושה.
מקורות:
על צואת כלב ראה שו”ע סי’ עט סעיף ד. על פחי האשפה ברחוב בזמנינו, ראה בצל החכמה ח”ו סי’ כו ושו”ת אור לציון ח”ב פרק ו אות יח, והליכות שלמה פרק כ אות א. על המכוניות לפינוי האשפה ראה אישי ישראל פרק נג אות לח.
ומה לגבי דיבור בלימוד במקום שיש נשים לא צנועות (לפי הגר"א ועוד שאוסרים גם כאינו מסתכל כלל )
נחלקו הפוסקים אם מספיק עצימה או להסב פנים, ראה משנה ברורה סי' עה.
זה לא נכון שבימינו סתם רחוב הוא בחזקת שמכיל צואת כלבים ושאר בעלי חיים?
ואז אין בעיה גם אם רואה צואת כלבים ושאר בעלי חיים שאינה מכוסה והרי מעבר לבעיית הריח יש בעיה בעצם המראה?
אין בעיה במראה לבד.
השאר תגובה