לתרומות לחץ כאן

קריאה חלקית של ברכת המזון

כבוד הרב שלום . אני דתיה שנשואה לחילוני . בעלי לאחרונה ביקש לקרוא איתי ברכת המזון אך בשל אורכה רוצה לפעמים לקרוא רק חלק . אמרתי לו שאינני בטוחה אם זה לא ברכה לבטלה אז הוא נפגע ואמר שאם יש לו רצון עדיף חלק מכלום ועכשיו איננו מעוניין לקרוא כלל . האם אכן עדיף שיקרא חלק? אם כן זה משנה אם זה חלק מההתחלה או מההמשך? בתודה מראש…

תשובה:

שלום רב,

ראשית תמיד את יכולה לקרוא ברכת המזון ולכוון להוציא אותו ידי חובה, וכל שיש לו לעשות הוא לשמוע ובכך הוא יוצא ידי חובה. אולם זה אפשרי רק במקרה שגם את אכלת יחד איתו. אבל אם רק הוא אכל לחם, ואת לא אכלת לחם אינך יכולה להוציא אותו בברכת המזון.

הסתייגות נוספת יש באופציה הזו. אכילת לחם מחייבת ברכת המזון כבר מכדי שיעור כזית. אבל מדאורייתא חייבים בברכת המזון רק בשיעור של "כדי שביעה" כלומר, רק אדם שכבר שבע חייב בברכת המזון מדאורייתא. לכן אם הוא אכל בשיעור המחייב אותו ברכת המזון מדאורייתא, ואת אכלת רק בשיעור המחייב אותך בדרבנן, אינך יכולה להוציא אותו ידי חובה.

לעצם השאלה, אם הוא מפסיק ממש באמצע הברכה. ודאי שברכה זו היא ברכה לבטלה. אבל אם הוא מסיים את הברכה הראשונה – הזן את הכל. או את הברכה השניה – על הארץ ועל המזון. אבל אינו ממשיך גם את הברכה השלישית (המחוייבת גם היא מדאורייתא). יש מחלוקת האם הברכות שבירך הם לבטלה או לא.

מדברי השולחן ערוך סוף סי' קצד משמע שאם אינו מברך את כל הברכות שלא יברך כלל. אולם במשנה ברורה שם ס"ק יג הביא שיש חולקים, ומסקנתו שאם אכל כדי שביעה שיברך אפילו ברכה אחת. ונראה מדבריו שבכל מקרה ניתן לברך. ועי' עוד בשו"ת יביע אומר

ובכל אופן, לעניות לדעתי, ודאי שכדאי להמשיך לברך איתו איך שהוא רוצה. בכדי להרגיל אותו לברך ודאי מותר לצדד כמו המתירים לברך גם באופן הזה. (כידוע משום חינוך קטנים גם התירו ברכה לבטלה, אם כי עדיין יש לחלק בין קטן ממש, לחינוך של גדול, ואין כאן המקום להאריך).

כתיבה וחתימה טובה

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום כבוד הרב,
    קראתי בעבר חידוש של הרב עובדיה בנושא דרבנן שמוציא דאורייתא, אבל כרגע אני לא זוכר עדיין את זה. אבל תוך כדי חיפוש, מצאתי את החידוש הבא בנושא – "כשמוציא את עצמו מדרבנן שפיר מוציא גם את הבקי שחיובו מהתורה מדין ערבות" –

    יש הנוהגים לומר "לשם יחוד" קודם הקידוש של ליל שבת, ושם כתוב שמתכונן לעשיית קידוש שמצוותו מדאורייתא. ויש לשאול הרי כבר יצא בתפילתו ידי חובת קידוש מדאורייתא ומה שמקדש עתה על היין הוא רק מדרבנן?

    במשנ"ב (סימן רע"א ס"ק ב') מביא את דברי המגן אברהם שכשאומר בתפילה "מקדש השבת" יוצא ידי חובה של קידוש מדאורייתא, שהרי בפסוק כתוב: "זכור את יום השבת" והרי זכר אותו, ומדברי סופרים שתהא זכירה זו על כוס של יין. הרי שקידוש על היין הוא רק מדרבנן. ויש חולקים על דברי המגן אברהם. (יעויי"ש במשנ"ב ובבה"ל).

    אולם גם לדברי המג"א יש עצה, שיכול לכוון לפני התפילה שאינו רוצה לצאת ידי חובת הקידוש בתפילה ויישאר לו חיוב מדאורייתא לקדש על היין.

    ובעשיית עצה זו נשכר עוד דבר חשוב, במקרה שבני ביתו, אשתו ובנותיו, לא התפללו, אזי לדידם החיוב של הקידוש הוא מדאורייתא, ואילו לדידו של בעל הבית שכבר התפלל החיוב הוא מדרבנן בלבד, ואיך יכול להוציאם ידי חובת קידוש, והרי לא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא. אולם אם כוון בדעתו לפני התפילה שאינו רוצה לצאת ידי חובת הקידוש בתפילה, נמצא שגם הוא חייב בקידוש מדאורייתא ושפיר יכול להוציא את בני ביתו ידי חובתם.

    אולם יש להדגיש שגם מי שאינו עושה את העצה האמורה לעיל, יכול להוציא ידי חובה את בני ביתו, אף לאחר שכבר קיים חובת הקידוש בתפילתו, מדין ערבות, שאעפ"י שיצא מוציא.

    ואע"ג דלדעת השו"ע (סימן רע"ג סעיף ד') לא מוציא את הבקי מדין ערבות, מ"מ הני מילי כשאינו יוצא בעצמו כעת ידי חובתו, אבל כשמוציא את עצמו מדרבנן שפיר מוציא גם את הבקי שחיובו מהתורה מדין ערבות, כמבואר בשו"ע (סימן קצ"ז סעיף ד').

    http://www.hidabroot.org/article/57597

  2. אכן זהו נושא ידוע הנוגע בשאלה שאם אין ערבות לנשים, אדם שכבר יצא ידי חובתו לא יוכל לקדש לאנשי ביתו שלא התפללו ערבית, והפתרונות שהזכרת הם הידועים ביותר בענין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל