בס"ד
לצערינו הרב,
הדלקתי נרות בשבת האחרונה כדקה או שתיים לאחר השקיעה (ראיתי זאת בדיעבד). האם אני צריכה להוסיף נר כל שבת? (קיבלתי על עצמי בל"נ לקבל שבת 10 דק' לפני הזמן)
תשובה:
שלום רב
אם אני מבין נכונה את לא מדברת על הדלקת נרות אחרי הזמן הכתוב בלוח ככניסת שבת אלא אחרי השקיעה, שזה ממש חילול שבת, הדלקת נרות בשבת. באופן כזה ברור שיש להוסיף נר, אבל עיקר הענין הוא להתחרט על מעשה הזה של חילול שבת, היה עדיף לאין ערוך להמנע לגמרי מהדלקת הנרות במצב זה.
בשורות טובות ושנה טובה ומבורכת.
שלום כבוד הרב,
כדאי לה לבדוק בעוד לוח. אולי הלוח שהיא השתמשה אינו מדוייק.
קשה לסמוך.
אם היא לא גרה בהרים הגבוהים שבא"י, הרי יש עוד 4 דקות לאחר השקיעה הנראית שעדיין זהו יום גמור כמבואר בסדר הכנסת שבת להגר"ז (ראה כאן: http://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/17.htm). ועכ"פ לענין קנס וודאי יש להקל כיוון שיש מתירים אפילו לכתחילה.
ועכ"פ מוכח בגמ' דזמן מסויים לאחר שקיעה הנראית לאדם העומד על הקרקע עדיין הוא יום גמור שהרי הזהירו בגמ' שבת (לה ב) אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא – דהיינו שלאדם העומד על הארץ כבר שקעה חמה ורק בגובה ריש דיקלי נראים עדיין קרני השמש. ור' שו"ת שו"ת לבושי מרדכי אורח חיים מהדורה תליתאי סימן לח אות א' [אמנם עי"ש בהגהה דאף שכ"ה הפירוש מ"מ מיירי רק בשניצוצי חמה נראים על ראשי האילנות ולא קרני השמש עצמה, אבל לענ"ד זהו דוחק בלשון הגמ' שכתבה א"דשימשא". ומסתבר דכמו שלר"ת הפירוש הוא כפשוטו – כיוון שלאחר השקיעה הוי עדיין יום גמור לשיטתם, ה"ה לגאונים שיש ע"כ זמן מסויים אחר השקיעה שהוא יום גמור].
יש ויכוח גדול בענין ניכוי הרים בחישוב השקיעה, ולמעשה המנהג כהוראת המהרי"ל דיסקין שלא מתחשבים בהרים הגבוהים הקרובים והכל נמדד לפי האופק המישורי, ועל פי זה נכתבו הלוחות ועל זה דיברנו.
אבל יש כלל בהלכה שלגבי קנס לא קונסים אם ישנה דעה שמתירה אף לכתחילה [ר' מג"א שכ"ג סקי"א ומשנ"ב שי"ח סק"ב ובה"ל סי' רס"א ד"ה ואין מדליקין]. ואין להביא ראיה ממה שנהגו כמהרי"ל דיסקין להחמיר בדבר זה לכתחילה.
ויותר מזה נראה לכאורה שאפילו לאחר 4 דקות הנ"ל מ"מ אם הדליקה תוך זמן דלר"ת הוי יום ודאי, אין לקונסה כיוון שלר"ת [שכדבריו פסק השו"ע בסי' רס"א] הוי עדיין יום וודאי. ור' בה"ל הנ"ל שאם עשה מלאכה בזמן דלר"ת הוי יום וודאי אין לקונסו בדיעבד כיון שיש מתירים אף לכתחילה.
כעת ראיתי שבקצוה"ש (סי' ע"ה בדה"ש סק"א) מפקפק על הבה"ל הנ"ל לענין הנאה ממלאכה בדיעבד בזמן ר"ת משום דהווי תרתי דסתרי שמיקל במוצ"ש כגאונים וכעת בא להקל ע"פ ר"ת. אבל טעמו אינו שייך בנד"ד שזהו בתוך ה-4 דק' שבזה אין את התרתי דסתרי הנ"ל [שהרי אינו עושה במוצ"ש מלאכה 4 דק' לאחר השקיעה]
הביאור הלכה שאתה מציין מדבר על הנאה ממעשה שבת, כאן יש נדון אחר קנס על הפשיעה של חוסר הדלקה, נראה בעיני תמוה שלא להדליק יהיה יותר חמור מלהדליק לאחר השקיעה שאז יש ממש חשש איסור סקילה…
א. גם מעשה שבת הוא קנס.
ב. בנד"ד "לא להדליק" אכן יותר חמור מאשר "להדליק לאחר השקיעה" כיוון ש"בלא להדליק" סו"ס לא הדליקה כלל נרות שבות משא"כ ב"להדליק [2 דק'] לאחר השקיעה" שיצאה יד"ח הדלקת נרות לשיטת ר"ת והגר"ז שהיו מתירים ד"ז אף לכתחילה.
א. אנחנו לא משוים בין קנסות. ב. והוא העיקר, דבריך תמוהים בעיני מאוד.
בוודאי שאין כאן חילול שבת, אם כבר רק ספק חילול שבת כי זה בין השמשות. אבל אפילו ספק אין כי זה ספק ספיקא: ספק יום ספק לילה, ספק אם זה בכלל בין השמשות או שעדיין לא, כי הרי רוב הפוסקים פסקו כדעת ר״ת לעניין צאת הכוכבים והשקיעה.
אז בוודאי שאין צריכה להדליק עוד נר בשבת הבאה.
האם זה ספק ספקא הוא נושא רחב מאוד, כי זה ספק ספקא משם אחד ולעת רוב הפוסקים נחשב ספק אחד, ומכל מקום ודאי היה אסור לה להדליק באותה שעה.
השאר תגובה