תקיעת שופר – נשימה אחת בשברים תרועה

רבני בית ההוראה
כ"ב אלול ה'תשע"ו

בס”ד
שלום וברכה
האם הבנתי נכון ?
תקיעות מיושב הכל בנשימה אחת
תקיעות מעומד נשימה אחת עם הפסקה של שניה
תקיעות חזרה הכל בנשימות (חוץ מ שברים שחייב הכל בנשימה אחת)
ב) מה לגבי עשרה קולות אחרונים בנשימות מה עושים ?
תודה ושנה טובה

תשובה:

שלום רב

ננסה לעשות סדר בדברים:

בין התקיעה לשברים תרועה או לשברים או לתרועה אין כל בעיה להפסיק [בין השברים עצמם או התרועה עצמה ודאי אין להפסיק], ואדרבה, כך הוא המנהג שהמקריא אומר תקיעה ורק אז תוקעים, שברים ורק אז תוקעים. הנדון של נשימה אחת הוא רק לגבי השברים תרועה, שהרי בעצם בתורה נאמר רק יום תרועה יהיה לכם, אלא שחכמים הסתפקו, האם תרועה פירושה מה שאנו קוראים שברים או מה שאנו קוראים תרועה או שניהם יחד, ולהצד שזה ניהם יחד הם צריכים להעשות יחד, ובזה דנו הפוסקים האם אכן חובה להסמיך אותם עד כדי כך שיהיו בנשימה אחת או לא, אבל בין שאר התקיעות אין כל בעיה לשהות.

למעשה כדי לצאת ידי כל השיטות מקפידים שלפחות שלושים קולות יהיו שברים תרועה בנשימה אחת, השאר יכול להיות בשתי נשימות. לא כל כך משנה אלו שלושים קולות יהיו בנשימה אחת. כדי לעשות סדר בדברים כתב השו”ע לעשות את השלושים הראשונות בנשימה אחת.

למנהג האשכנזים עיקר הדין הוא לעשות בשתי נשימות אלא שנהגו גם להחמיר כנ”ל.

מקורות:

ראה שו”ע סי’ תקצ סעי’ ד ובמשנה ברורה שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *