מה הדין כשהיה רטיבות שאמור היה ועד הבית לתקן וועד הבית התעכב ובסוף תוקנה הרטיבות שמקורה היתה בגג ועתה טוען השוכר לאחר זמן כי מבקש פיצוי על אותה תקופה של הרטיבות והמשכיר טוען כנגדו שעיכוב התיקון לא היה בידו וגם באותה תקופה של הרטיבות השוכר עדיין היה גר בדירה למרות הרטיבות.
תשובה:
שלום רב,
אם שורש הבעיה של הרטיבות כבר היה קיים בשעת תחילת השכירות (או חידוש החוזה), יש טענה לשוכר להוזיל את דמי השכירות בהתאם למחיר דירה שקיימת בה בעיה כזו. אם כל הבעיה התחילה לאחר תחילת השכירות, תלוי כמה זמן לקח לוועד הבית לתקן.
אם התיקון לא נמשך זמן רב ביחס לסבל שהיה מהרטיבות ובעל דירה סביר לא היה מעדיף לתקן בעצמו ולחזור ולתבוע את וועד הבית, אם היה מדובר בדירה שהוא מתגורר בה, אין טענה להוריד מדמי השכירות, מאחר והמשכיר נהג כראוי ולא הפר את חובתו. אם התיקון נמשך זמן רב מדי, עד שבעל דירה סביר היה מעדיף לתקן בעצמו ולחזור ולתבוע את וועד הבית, השוכר רשאי להוריד מדמי השכירות עבור הימים הנוספים שהם מעבר לזמן הסביר.
מקורות:
אם מדובר בבעיה חמורה שאדם סביר היה מבטל את העסקה בגלל בעיה זו (עיין שו"ע חו"מ סי' רלב סעיף ו) ומקור הבעיה כבר היה קיים בתחילת השכירות, יש לשוכר טענה של 'מקח טעות'. במקח טעות זכותו של השוכר לבטל את העסקה ולפנות את הדירה, ואין לו זכות לניכוי מדמי השכירות, אלא אם כן, הבעיה אינה מצדיקה הוצאות של מעבר דירה, או אם השוכר היה סבור שהבעיה תיפתר מיד ונדחה מיום ליום, שאז יש לו טענת ניכוי. עיין בשו"ת מהר"ם פדואה סי' לט.
גם אם אין טענת 'מקח טעות', דעת הגר"נ נוסבוים שליט"א, שאם המשכיר לא תיקן כפי שהיה מוטל עליו, השוכר רשאי לנכות כפי ההפרש במחיר בין דירה מתוקנת לדירה שאינה מתוקנת (בצורה זו), כיון שזה שוויה הכספי של התחייבות המשכיר. כמובן שמחויבות המשכיר היא בהתאם להתנהגות אדם סביר.
