בס"ד
שלום וברכה,
בענין חיוב מזונות בנו,
א. מי שבנו מוגבל וזקוק לטיפול רפואי במוסד, האם הוא בכלל חיוב מזונות שחייב האב לזון את בניו? (לענין רפואה ראיתי הסכמת כמה פוסקים שדינו כמזונות, ויש שחילקו בין קצוב לשאינו קצוב, שהוא תקנה מיוחדת רק באם)
ב. ואת"ל שחייב כדין מזונות, האם חייב רק עד גיל שש (אינני נכנס לתקנת הרה"ר) או דלמא כיון שהילד מוגבל ואין שייך במציאות שיפרנס עצמו כלל, יהיה דינו כמו פחות מבן שש
ובאגרות משה יו"ד א קמג מחייב עד שיוכו לזון את עצמם, אך שם אזיל לשיטתו שהכריע כטעם הר"ן שהחיוב מצד האם, ודלא כמשנה למלך, אך אם לא ננקוט כך (שיש שדחו הכרעתו זצ"ל), יש לומר שבן שש דווקא, או דלמא כי האי גוונא בילד מוגבל מעיקרא תקון לעולמים
ג. ומסתמא אי אמיד יכפו עליו מדין צדקה. ויש לשאול (שאלה כללית) בזוג גרושים, והאשה מתפרנסת יפה יפה מעצמה, אולי במקרה שכל החיוב מדין צדקה אף היא צריכה לתת לו כמו האב, שגם היא קרובתו
בברכת התורה,
יהודה
תשובה:
שלום רב,
שאלת כאן סדרה של שאלות שכולם קשורים זה בזה…
ראשית דברי האגרות משה למעשה לא התקבלו להלכה, ועובדה היא שמחייבים מזונות גם בגרושים, וגם בן מהפנויה שלא שייך הטעם של מזונות האישה.
עד גיל שש ודאי שניתן לחייבו. אולם לאחר גיל שש אם אינך רוצה לחייבו מצד תקנות הרבנות הראשית, אין אפשרות לחייב אותו במזונות אם לא מדין צדקה, במקרה שהוא אמיד. הטענות שאתה מעלה כאן, האם ניתן לחייבו במקרה שאינו אמיד או במקרה שהאישה מתפרנסת יפה מצד עצמה (בגרושים) כבר טען הגר"י רוזנטל בכנס דיינים בשנת תשל"ט (נדפס זה עתה בספר כנס הדיינים תשע"ה) ושם העלה את הטענה כיצד מחייבים מזונות במקרים אלו (שהאישה מרוויחה הרבה יותר, או שהאיש אינו אמיד כלל).
הלכה למעשה מחייבים היום מזונות גם במקרים אלו, ורק בגלל תקנת הרבנות הראשית (בפרוטוקולים משנת תשל"ט שפורסמו שם צוטט הגרש"ש קרליץ בשם החזון איש שלא ניתן לעשות היום תקנות מחייבות כאלה, ובאמת לא ניתן לחייב מזונות אם האיש אינו אמיד. אבל הלכה למעשה כאמור, מחייבים בכל מקרה, ולכן גם בכל מקרה יחייבו את האב לשלם יותר באופן שהבן זקוק לכך.
