אורח מצא בחדר במלון 2 טבעות זהב, הוא פנה אל הקבלה ושאל אם מישהו חיפש אותן, בקבלה אמרו לו שלא אבל מדיניות המלון היא להשאיר את הטבעות בכספת למקרה שמישהו יפנה למשך חצי שנה אם אף אחד לא יפנה יתנו למוצא את הטבעות. האורח לא הסכים להשאיר את הטבעות ולקח אותן והשאיר פרטים שלו למקרה שימצא בעל האבדה. מנהל המלון מאוד כעס והחליט שהאורח לא יוכל להגיע יותר למלון.
רציתי לשאול האם המנהל צודק?
מחכה לתשובה מהירה תודה ושנה טובה
תשובה:
שלום רב,
אם יש סימן לאבדה והיא נמצאה במקום שמן הסתם לא גלוי לעובדי המלון, אין למסור את האבדה לבעל המלון מפני שהמוצא נהיה "שומר אבדה" ואין לו למסור לאחר ועליו לברר מי היה האורח האחרון לפניו ולשאול אותו אם הוא בעל האבדה ובמקרה שלא, חייבים להכריז.
באופן שאין סימן או שהוא במקום שיכול להימצא על ידי העובדים (לפי דברי הנתיבות בסימן רס) יש להחזירו לאורח האחרון במלון שזכה שלא מדעתו בזה על ידי חצר ואינו ידוע לו על האבדה
באופן שהאבדה הייתה טמונה במקום שהדר בחדר לא אמור למצוא אותו , השוכר אינו קונה בקניין חצר (עיין נתיבות הנ"ל) אז האבדה של המוצא.
אולי יכול מעכ"ת לבאר את הפן שני שכשאין סימן או כשיש סימן ויש שם עובדים אז צריך ליתנו לשוכר אחרון מחמת קנין חצר. והרי בכה"ג הוא מתייאש ותיכף שיצא מהדירה חל היאוש ולמה שלא יזכה בו המוצא
מבואר בתשובה שהרי לא ידוע לו על האבדה וזה בכלל יאוש שלא מדעת
סליחה אבל לא הבנתי מה שעניתם הרי אם צריך להחזיר מצד יאוש שלא מדעת והריהי שלו א"כ מה זה קשור לקנין חצר ונא להבהיר את הדברים
השוכר האחרון זכה בחצר שלא מדעתו ואח"כ היא אבדה לו על ידי שהלך משם אמנם הוא לא התייאש כיוון שלא ידע בכלל על זכייתו ועי"ש נתיבות
השאר תגובה