לכב' הרב שלום: יהודי הכיר בחורה קראית האם נחשבת יהודייה או צריכה גיור? תודה!
תשובה:
שלום רב,
יש דעות בפוסקים שלא יעזור גם גיור. משום שהחשש הוא ממזרות. ויש דעות שהם יכולים ל"קבל חברות" בבית הדין, ובכך מסתיים עניו היחס שלהם. וכך נוהגים במכה הרכבים של בתי הדין הרבניים, ע"יפ הגר"ע יוסף, להורות לקהל לקבל חברו. ואגב יש בזה הבדל בין קראי מצרים (שהם רוב הקראים בארץ) לבין קראי מצרים (שהם רוב הקראים בארץ) . לבין קראי קרים שהם מחמירים יותר.
ענין כשרותם של הקראים הובא ברמ”א אבה”ע סי’ ד’ סעי’ לז: “הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם הם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור (ב”י מצא כתוב בתשובת ר’ שמשון)”. הספק ממזרות אצלם הוא מפני שאנו חוששים שמא הקידושין שלהם תקפים, ואילו הגירושין שלהם ודאי אינם תקפים, נמצא, כי הילדים שנולדו מאיש אחר הם ממזרים עד סוף הדורות.
רבים מהפוסקים דנו משך הדורות בכשרותם, ראה בשו”ת יביע אומר (ח”ח אבה”ע סי’ יב) שהגר”ע יוסף שליט”א דן בזה והאריך מאד בעניינם, והביא פוסקים רבים בענין. עד שסיים: “המורם מכל האמור שיש מקום רב לקרב את הקראים, ולהתיר להם לישא בת ישראל, לאחר קבלת דברי חברות, והנכון לשלוח אותם תחלה אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות, כגון שבת ומועדי ישראל, ובפרט פסח וכיפור, וכן עניני הכשרות, וטהרת המשפחה, גם את הבחור וגם את הבחורה שעומדים להנשא זה לזה, כדי שידעו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשום, וכן יש להטיל על הבחור ללכת אל בית הכנסת שלנו הסמוך למעונו, כדי שיתרגל בנוסחי תפלתינו ויתחזק בתורה ויראת שמים, ורק אח”כ יקבלוהו להשיאו אשה בת ישראל לאחר קבלת דברי חברות”.
ולמעשה, כיום בבתי הדין הרבניים ישנם הרבה דיניים שהולכים בעקבות הפסק הנ”ל, וכי לאחר קבלת חברות מתירים להם להנשא לכל מי שיחפצו. זאת אומרת שנוהגים כדעת הפוסקים שאין להם חשש ממזרות (כי אחרת לא יועיל קבלת חברותם, אם יש להם חשש ממזרות אמיתי). וכל הנושא של פסול הקראים לפי”ז הוא משום תקנה שתיקנו. ולכן התירו להנשא למי שמקבל עליו חברות. וא”כ אין כל מניעה לקראית להנשא גם לכהן.
