שלום וברכה. חבר לעבודה מציע לי תפוח לאכילה, את התפוחים קיבל מחבר דרוזי המגדל תפוחים באזור רמת הגולן והר החרמון, מהן השלכות המקרה הספציפי לגבי חששות ערלה ושביעית, תרומות ומעשרות, תולעים וחומרי הדברה שונים, שומנים הנמרחים וכדומ'.
ובקיצור, האם מותר לאכול את התפוח בצורה כזאת או אחרת. אודה על תשובה מפורטת
תשובה:
שלום רב
פירות של גוי שנגמרה מלאכתם על ידו אין בהם חשש תרומות ומעשרות ושביעית. ערלה אמנם נוהגת בפירות גוי בארץ ישראל, אבל בענין זה יש לסמוך על הרוב, ורוב הפירות אינם ערלה [בפירות של יהודי הורה הגרי"ש אלישיב שלא ניתן לסמוך על הרוב, משום שהספק מתעורר כבר במטע – אצל הבעלים היהודים, וזה נחשב כ"קבוע" – דבר הנמצא במקום קביעותו, שלא הולכים בו אחר הרוב, אבל בפירות גוי ניתן לסמוך]. תולעים זו לא שאלה רלוונטית, אף מערכת כשרות לא בודקת תפוחי עץ מתולעים, בדרך כלל הם נקיים ואם תמצא תפוח מתולע תזרוק אותו.
לגבי חומרי ההברקה: תפוחי העץ הללו נמרחים בדרך כלל בדונג “שאלק” המתמצה מן הדבורים, ולגביו נחלקו הדעות אם דינו כשרץ או שהוא בעצם בא מהפרחים אותם מוצצות הדבורים בדומה לדבש, ראה מאמר מקיף בענין זה מהרב יהודה שרשבסקי בקובץ בית הלל חלק ו’, שם הוא מציין שהגר”מ פיינשטין צידד להקל בזה, ואחת מסיבותיו, שהדונג הזה כלל אינו מתעכל בגוף האדם ואינו נחשב כאוכל, ההתייחסות אליו הוא כאל ציפוי לאוכל ולא כדבר מאכל בפני עצמו, וכן צידד שם שדינו כדבש, וכן נטה להתיר הגרש”ז אויערבך, אולם הגרי”ש אלישיב נטה לאסור, והביא שכמה ממערכות הכשרות אסרו זאת בשימוש, ביניהם רבנות ירושלים. כך שהמחמיר יקלוף, אבל המיקל יש לו על מה לסמוך, במיוחד שיש לך ספק מה הם מורחים שם.
