לתרומות לחץ כאן

אשר יצר – עד מתי?

האם אחרי שעשה צרכיו ועדיין לא בירך אשר יצר, יכול לדבר, לשנות מקומו או להסיח דעתו בכל דבר ועדיין לברך "אשר יצר"? מה יוצר בכל זאת הפסק שמונע מלברך "אשר יצר"
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנידון?

תשובה:

שלום רב

אין כל בעיה של הפסק בין עשיית צרכיו לברכה, כפי שאין בעיה להפסיק בין אכילה לברכה אחרונה… אלא שיש להשתדל להסמיך את הברכה ככל שניתן כדי שלא להפסיד אותה, יש סוברים שכעבור חצי שעה כבר אי אפשר לברך, ויש סוברים שרק כאשר מתעורר צורך חדש להתפנות. על כל פנים בפוסקים נראה שיש להסמיך ככל שניתן, עד שדנו במי שעשה צרכיו ורוצה לשבת לסעודה כיצד יטול ידיו באופן שלא יהווה הפסק רב מידי עד הברכה [ולכן לא הורו לברך אשר יצר לאחר המוציא אלא נתנו עצה ליטול ידיו רק על האצבעות, לברך וליטול שוב לסעודה]. ראה שו"ע סי' קסה.

מקורות:

לדעת הספרדים ניתן לברך עד חצי שעה, או עד מתי שצריך להפנות שנית (המוקדם מביניהם). ראה בכף החיים סי’ ז’ ס”ק ו’ ושו”ת יחווה דעת ח”ד סי’ ה’. ולדעת האשכנזים זמנו הוא עד השעה שהוא נזקק שוב להתפנות. לגבי ברכת אשר יצר בבוקר, יש שאף לכתחילה נהגו לאומרה יחד עם שאר ברכות השחר על סדר התפילה.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. הדין לפי האשכנזים מוסכם על הכל?
    אני נמנע מלברך אחרי חצי שעה מחשש שאם נהגתי ככה 3 פעמים לחומרא יש כאן גדר של נדר במנהג טוב. ולפעמים מפסיד את הברכה. אני אשכנזי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל