ראש חודש יומיים – מדוע?

רבני בית ההוראה
ט' אלול ה'תשע"ו

כמה קורבנות מקריבים בראש חודש שחל יומים

תשובה:

השאלה נובעת מטעות: באופן עקרוני אין כזה דבר ראש חודש יומים, אלא שכאשר העדים הגיעו לפני מנחה וניתן היה להקריב את הקרבנות בו ביום, היה אותו יום ראש חודש, ואם באו מן המנחה ולמעלה ששוב לא ניתן היה להקריב באותו היום [ונתקלקלו הלווים בשיר], נדחה הכל למחר, כך שבבית המקדש תמיד הקריבו יום אחד. לאחר חורבן בית המקדש תיקן הלל הבבלי לוח שנה שמתאים את חודשי החמה עם חודשי הלבנה, כיון שכבר לא יכלו לקדש את החודש על פי הראייה משום שבטלה הסמיכה, וביחס לזה תיקנו שיהיו חודשים בהם ההלל והמוסף נאמרים יומיים [וזה היה כבר הרבה אחרי חורבן הבית], כיון שצריך היה להוסיף יום ומצד שני לפי המולד מתאים היה אולי שראש חודש יהיה בו ביום וכו’.

4 תגובות

    אהוד:

    לפי עקרון זה שהקריבו קרבן רק יום אחד, מדוע מפללים את תפילת המוסף בשני הימים? לכאורה היו צריכים רק ביום הנכון להתפלל??

    רבני בית ההוראה:

    כיון שהלוח היום אינו מותאם באופן מדוייק למולד, לעיתים יש הפרש של כמה ימים, כל התפילות נעשות כזכר לדבר באופן זה.

    אייל ירקוני:

    בס”ד
    נראה שיש סתירה מסוימץ בין הנימוק כאן לשיטתו התאמת שמש וירח הם הגורם, לעומת מחזור ירח של יותר מ 29 ימים כאן.
    https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=עיבור_החודש

    רבני בית הוראה:

    לא הבנתי את שאלתך, ברור שהרעיון של החודשים הוא בהתאם לירח ובחישוב שנתי זה גם נעשה מדוייק, אבל בחישוב חודשי זה אינו מדוייק בזמנינו, ולעיתים המולד מקדים את הראש חודש ביממה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *