שבוע טוב,
במסגרת עבודתי כחקלאי אני מתחכך הרבה באוכלוסיה ערבית ושאינה יהודית. ואני נתקל לעיתים קרובות בשאלות כגון בישול עכו"ם בקפה בתה בחלב,בפירות וירקות שהם נותנים לי מכל המקומות שבהם הם עובדים ואיני יודע את מקורם ויתכן והם ניתנים לי ללא רשות בעה"ב.פת עכו"ם,לא תחנם ועוד, יש לציין שאם אני מסרב להם הם נפגעים מכך עמוקות וזה מעיב על היחסים בינינו ואני זקוק לשמירה על יחסים טובים לצורך שיתוף הפעולה הקיים בינינו.
כיצד אוכל לדעת על מה עלי להקפיד,במה ניתן להקל וכו'?
תודה רבה ויישר כח
תשובה:
שלום רב
בתה וקפה אתה יכול להקל, כפי שכתבנו פעמים רבות למשל כאן באתר, ובפרט אם תוסיף חלב בעצמך.
לגבי פירות וירקות, אם יש לך חששות של תרומות ומעשרות, וכגון שזה נלקח ממקום של גוי אתה יכול לאכול, אבל אם זה ממטע של יהודי אסור לאכול. במקרה שיש לך ספק אם זה ממטע של יהודי או גוי אבל ודאי גמר המלאכה היה על ידי גוי, נראה שאפשר להקל בשעת הדחק. [פירות של יהודי שנגמר מלאכתם על ידי גוי נחלקו הדעות אם חייבים במעשרות מדאורייתא (תוס' בבכורות יא ב וטור סי' לא) או מדרבנן (רמב"ם תרומות א יג). לכן לגבי הדאורייתא יש כאן ספק ספיקא, ולגבי הדרבנן די בספק אחד, אבל שוב רק בשעת הדחק שנראה שיש חשש עלבון].
אם יש לך שאלות נוספות תשאל בצורה יותר מפורטת ונשמח לסייע.
יישר כח.
מה לגבי חשש הגזל בפירות ויקרות שהם מביאים לי משדות של יהודים כשלא ברור לי אם הם נטלו רשות מהבעלים.
והאם כששותים איתם קפה אין בעיה בכך שהכוסות אינן טבולות?
תודה רבה
מסתבר שהבעלים יודע שלוקחים ומתיאש מראש, גם יש בכך שינוי רשות ונראה שכבר אין בזה גזל. כוסשלגוי לא חייבת טבילה, רק כשהיא עוברת לרכוש הישראל. אבל צריך לדעת שאם הכוס בלועה ממאכלות אסורות אסור להשתמש כמובן…
תרומות בזמן הזה מדרבנן וגם תרומות בגין פרות שנגמרה מלאכתו ע"מ למכור זה דרבנן .שאר פרות שאינן דגן תירוש ויצהר זה דרבנן.אז מדוע לא די לנו בספק אחד?
לגבי תרומות בזמן הזה החמיר החזון איש כיון שהוא ספק בדבר שעיקרו דאורייתא.
השאר תגובה