אחי אכל בשר, ושכח וכעבור שעה אכל בטעות 2 כפיות גלידה חלבית.
מה הדין.?
תשובה:
שלום רב
כמו כל כשלון בשוגג יש לחזור בתשובה, להתחרט על המעשה ולקבל בעזרת ה' להשתדל יותר בעתיד, ויכופר לו.
מקורות:
אמנם, ידועים דברי הנתיבות המשפט (סי’ רלד ס”ק ג’) כי העובר איסור דרבנן בשוגג אינו צריך כפרה משום שחז”ל גזרו על המזיד כדי להרחיקו מעבירה דאורייתא. אולם רבים חלקו עליו, ודעתם כי גם בגם שוגג צריך כפרה. ראה בשדי חמד (מערכת א’ בכללים אות קח) שהביא הרבה אחרונים שחלקו עליו. וראה עוד בשו”ת עין יצחק (ח”א אבה”ע סי’ סז ענף ד’-ה’ שהאריך הרבה בראיות מהש”ס והראשונים לכאן ולכאן.
ראה עוד מה עשה המהר”ם מרוטנבוג: “פעם אחת מסעודה לסעודה מצאתי גבינה בין השייניים גזרתי להחמיר על עצמי בבשר אחר גבינה כמו בגבינה אחר בשר. ובבשר עוף אני מיקל” (מרדכי חולין תרפז).
תודה
נכון שמרן פסק שצריך לחכות 6 שעות. אמנם נראה שכיוון שיש דעות בראשונים (תוספות חולין דף קה, וכ"מ מהזוהר) שמספיק עקירת שולחן וברכה"מ או שמספיק שעה בין בשר לחלב, אין צריך שום כפרה וזה לא דומה לאיסור דרבנן בעצם כי פה המאכלים עצמם מותרים. (ובפרט בצירוף דברי הנתיבות בסימן לד שהזכרתם שהרב עובדיה ביבי"א כן פוסק כמותו, אמנם המשנ"ב בסימן שלד בסופו לא פוסק כך).
אינני מבין את דברי כבודו, וכי משום שיש שיטה דחויה מהלכה לא צריך לחזור בתשובה על כך שנהגו שלא כפי שנפסק להלכה? צירופים עושים כאשר יש צורך חולה וכיוצא בזה, אבל מה זה נוגע לענין התשובה?
זה לא בגלל שיש עוד דעות, אלא בגלל שזה איסור קל עד כדי כך שיש מתירים מיד לאכול חלבי אחרי עקירת שולחן וברהמ"ז, לכן נ"ל שאין צריך תשובה ובצירוף דברי הנתיבות.
שלום רב.
ראיתי בכה"ח סופר סימן פט אות ח שכתב מפורש כמוני. וז"ל : ואם שכח והתחיל לאכול גבינה בתוך שש שעות גומר ואין צריך להפסיק, ואין צריך להתענות על שגגתו כי אין בכך סגנון אכילת איסור רק גדר. דעת קדושים אות ב. מקדש מעט אות ב.
כשאני אומר לעשות תשובה אין כוונתי לגלגולי שלג וגלות רחוקה… היה כאן חוסר זהירות בענין, ואפשר לקבל על עצמו לשים לב יותר להבא ולהצטער על המכשול שיצא מתחת ידו. נראה לי שכך נוהג יהודי בכל כשלון.
השאר תגובה