שלום.קידושין וכתובה שהעידו בהם שני עדים כשרים.אבל עד אחד יש לו קירבה משפחתית לחתן כך: דוד החתן היה נשוי לבת דודתו של העד והתגרשו. א.האם העד פוסל הקידושין או הכתובה מדין קרוב? ב.אם כן מה הדין בדיעבד? ג.מה הדין אם יש חשש לפגיעה/בושה לרב המקדש? לתשובתכם המהירה והיסודית אודה.
תשובה:
שלום רב,
העד אינו פסול וממילא ודאי שהקידושין והכתובה כשרים.
בן דוד נחשב שני בשני שהוא פסול לעדות. (ראה שו"ע חו"מ סי' לג סעי' ב'). כלומר, העד פסול להעיד לבת דודתו. בעלה של הבת דודה גם הוא פסול לעד ולהיפך, משום שהלכה קובעת שבעל כאשתו לענין עדות, וכפי שפסק שם בשו"ע סעי' ג': "כל אישה שאתה פסול לה אתה פסול לבעלה שהבעל כאשתו". אלא שיש מחלוקת האם הדין של קורבה מחמת אישות הוא פסול דאורייתא או פסול דרבנן. אלא שקרובים מצד האם בנוסף למחמת אישות, כתב בשו"ת נודע ביהודה (תניינא סי' קלא) שלדעת כולם אינו פסול מדאורייתא.
אולם הפסול של העד לבעלה של בת דודתו מסתיימת בו עצמו ולא בקרובי הבעל. ראה שם סע'י ה': "כל איש שאין אתה מעיד לו מפני שהוא בעל קרובתך, הרי אתה מעיד לשאר קרוביו, כגון בנו ואחיו. ממילא אין קשר בין קורבי הבעל של הבת דודה (החתן – אחיינו, לעד הקידושין. בנוסף, הקרובה מחמת אישות אכן פוסלת את האדם כל עוד הם נשואים. לאחר שהתגרשו, כבר אינו נחשב לבעל כאשתו וממילא אינו קרוב של בן דודה העד.
