שק שעבר כמה ידים ובסוף כאשר האחרון הפקידו לבנק לפי דברי היד האחרוןנה שהפקיד לבנק השק חזר. השק בוטל ע"י בעל החשבון.
לא ברור הסיבה אבל השק שחזר איננו. או אבד. או הושמד. ולכן המפקיד אינו יכול להחזירו לידי מי שהעביר לו. וכן הלאה בחזרה לגלגל את השק לידי מי שהגיע יד ראשונה.
למצער 2 הידים האחרונות הינם קרובי משפחה כאשר האחרון קיבל מהמגלגל שלפניו מזומן אולם את השק לא השיב לו. ולכן לא יכל לגבות את שווי השק מקודמו. וכן הלאה.
האם ניתן לאמר כי היות והשק בסוף המסלול לא כובד הרי שאין כאן תשלום. או שהתשלום הינו השק ומנהג העולם וכל הסוחרים הוא בפשיטות שכל עוד השק לא הוחזר לנותנו. בין אם חזר או בין אם לא הופקד עקב בעיה טכנית הרי שאין חיוב אפילו לא מצד לפני משורת הדין לשלם
תשובה:
שלום רב,
לדברי המהרשד"ם והחכם צבי (הובא בכנסת הגדולה סי' קכו) היה נראה שהפירעון מוטל על בעל החשבון (המושך). מאחר שהחוב שהוא חייב עבר בעלות ביחד עם השיק. אולם לפי דברי השער משפט באופן שקיבלו את הש'ק תמורת הסכום של השיק (ולא בפחות), ניתן לומר שכל מה שהמקבל האחרון קיבל את השיק היה בתנאי שיכובד בסוף והוא לא התכוון לפטור את הנותן על סמך זה שאם זה לא יכובד יצטרך לרדוף אחרי בעל החשבון. וכיוון שהש'ק לא כובד, אז חזרה והתבטלה העברת החוב, ואם יביא ראייה שהשיק בוטל, כל אחד על סמך הראייה הזאת יוכל לתבוע את קודמו. ודבר זה תלוי במנהג- האם מקבל הש'יק מתכוון לפטור את הנותן ולהעתיק את החיוב אל בעל החשבון.
