לתרומות לחץ כאן

הטעיה בגירושין

ב"ה
אשה שהתגרשה רוצה לדעת כמה פרטים הלכתיים בנושא זה.
1. אם האשה לא רצתה להתגרש, אלא לחצו עלי'ה מהצד של האיש. הרב של האיש אמר שזה מקח טעות והוא צריך להתגרש, ולבסוף העו"ד של הרבנות עשו את הגט- לא מקח טעות אלא אי התאמה.
א. האשה לא רצתה להתגרש, וזה הי'ה קצת בעל כוחה, והיא נכנעה בגלל ולחץ מהצד של הבעל- האם הגט כשר ובסדר.
ב. אם הרב אמר שיש בעי'ה של מקח טעות, (למרות שלא יצא לפועל) האם האשה אסורה להינשא שוב לבעלה הקודם.(האיש ההוא הולך לפי דעת פוסקי עדות המזרח)
2. מקרה של אשה אחרת שהתגרשה והאיש רצה לצאת לחו"ל, חששו הרבנים שהוא יברח, והציעו לה לבקש גט,בגלל חוסר התאמה דתי שהי'ה ביני'הם. ולוותר על הכסף ממנו.
*. הכסף כלל חובות על שכר הדירה שהי'ה בתקופת נישואי'הם. וגם ויתרה על מזונות ממנו. (אין להם ילדים).
האנשים שיעצו לה להפרד, לא עזרו כלכלית והיא נשארה כמה שנים עם חובות כבדים מאד.
מה הרב מייעץ אותה לעשות?
– הרב שחיתן אותה לא נתן לה את הכתובה בזמן נישואי'הם.
איך הרב מייעץ להתמודד עם מצב נפשי וכלכלי כזה.

תשובה:

שלום רב,

  1.  הגט כשר לחלוטין. העובדה שהרב אמר שזה מקח טעות, אין בה כדי לקבוע שהאישה הוטעתה. האישה בודאי יודעת מה בדיוק היה וכו' וברור אין בה נחשב שהוא הוטעתה. בהחלט יתכן שהלחץ עליה היה מוגבר ואולי גם לא ראוי, אבל אין בה כדי לקבוע שהיא הוטעתה. וגם אם אכן הוטעתה, בפשטות ודאי שאין סיבה שהגט יפסל מסיבה זו. (ראה בית שמואל סי' קיט ופתחי תשובה שדן בהרחבה במקרה שהבעל גירש את אשתו ועבר על חדר"ג האם הגט נפסל ע"י כך או לא. ובכל אופן, כאן מדובר בספרדים שאין להם חדר"ג).
  2. כדי לקבוע שיש מקח טעות בקידושין צריכים שבאמת יהיה מקח טעות… טענה של מאן דהו בין אם הוא רוב ובין אם לאו, ודאי שאינה יוצרת מצב של מקח טעות בקידושין. צריכים לדעת שבפוסקים בקושי רב מצאנו טיעונים כאלה, כלומר, רק במקרים דרסטיים אומרים שיש מקח טעות. לכן לכאורה אני לא רואה שיש מקום לומר שהיא מותרת לחזור לבעלה. האיסור לחזור לבעל הוא איסור דאורייתא. לכן אפילו במקרה של ספק מקח טעות, אני לא רואה סיבה שהיא תהיה מותרת לחזור לבעלה הראשון.
  3. אני לא מכיר את הסיטואציה, ומקווה מאד שאכן הם יעצו לה עיצה טובה. בפרשת קדושים התורה אומרת ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלוקיך אני ה". מסביר רש"י מדוע התורה מסיימת אני ה'? מסביר רש"י שהפסוק מדבר גם על הנותן לחברו עצה שאינה הוגנת עבורו. וכך כתב: "לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלהיך".  שוב, אני ודאי לא יודע מה היתה הסיטואציה. אבל אני מקווה ומאמין שזו היתה עיצה טובה עבורה. כבר תקופה שאני מנסה לסייע לעגונה כבר 12 שנה שבעלה בחו"ל, ואנו לא רואים את הסוף… כמובן שגם כסף לא עזר כלל. כך שאיני יודע חשבונות שמים, אבל בכל מצב צריכים להאמין שבורא עולם רוצה את הטוב ביותר עבורנו.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל