בס"ד
אם מישהוא בישל אוכל ביום כיפור שהוא אלרגי אליו והוא אכל אותו אך באופן כללי הוא ראוי לאכילה. מה הדין?
תשובה:
שלום רב
לגבי מאכל כזה נראה שאין מקום לשאלה, כיון שהוא נהנה מהאכילה והיא גם משביעה אותו וטעימה לו, אלא שהיא מזיקה לו בענין אחר, ובזה ודאי אין כל פטור ביום כיפור ודינו בכרת. השאלה היא במאכל מר שאין לו הנאה ממנו, או אכילה בזמן שהוא שבע מאוד, או מאכל שאינו מבושל אבל בפועל הוא ממלא את כרסו, בכל אלו ראה במקורות.
מקורות:
מאכלים שאינם ראויים לאכילה
מאכלים שאינם ראויים לאכילה, אף על פי שאין הנאה באכילתם, אסורים הם באכילה ביום הכיפורים (ראה: משנה ביומא פא א; רמב"ם שביתת עשור פ"ב ה"ה; טוש"ע או"ח תריב ו). בגדרו של איסור זה, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים, שאין מאכלים אלו אסורים באכילה ביום הכיפורים אלא מדרבנן, שהואיל ואין בה הנאה, אין זו אכילה חשובה (ראה: ב"ח או"ח סי' תריב; פמ"ג שם א"א ס"ק ג; משנ"ב שם ס"ק טו). אחרים סוברים, שאכילת מאכלים אלו אסורה מהתורה (סדר משנה שביתת עשור פ"ב ה"ו ויד המלך שם ה"ה, בדעת הרמב"ם שם ה"ה), לפי שטעם האיסור לאכול ביום הכיפורים, הוא כדי לענות את הנפש בצער ובחולשת הגוף, ואילו אכילת דבר מר מחזקת את הגוף ככל אכילה אחרת (שפת אמת יומא פא ב). ואין הדברים אמורים אלא בדברי מאכל, אולם מותר לאכול ביום הכיפורים דבר שאינו מאכל כלל, כעפר וכדומה, לפי שאין הוא זן את הגוף, ואכילתו אינה סותרת למצות התענית ביום הכיפורים (ט"ז או"ח שם ס"ק ו).
אכילה שלא כדרכה
האוכל בעת שהוא שבע ביותר עד שקץ באכילתו, אינו עובר על מצוה זו, שהואיל ואכילה גסה זו מזיקה לבריאותו, ואין בה תועלת לגוף, אין היא סותרת למצות התענית (ראה: ריש לקיש ביומא פ ב, ורש"י ד"ה פרט; רמב"ם שביתת עשור פ"ב ה"ז; טוש"ע או"ח תריב ו. וראה משנה למלך יסודי התורה פ"ה ה"ח ד"ה נסתפקתי, אם הוא הדין בשאר מאכלות אסורות). אולם, אם האכילה מחזקת את גופו, אף אם אכילה שלא כדרך היא, כגון שאוכל בשר חי בלא בישול, או ששותה בבת אחת משקה רותח שרגילים לשתותו מעט מעט, עובר הוא בכך על מצוה זו, לפי שאכילה זו סותרת למצות התענית (ראה: שאגת אריה סי' עו; דברי יחזקאל סי' טו אות יז, בדעת רבינו מנוח שביתת עשור פ"ב ה"ה; שו"ת נודע ביהודה תניינא או"ח סי' קטו; ישועות יעקב סי' תריב ס"ק א ד"ה והנה בהך).
