האם לימוד כל ספרי המוסר נחשב כלימוד דברי תורה (שיוצאים בזה ידי חובת לימוד תורה *לא קשר שיתכן שריבוי יתעסקות בזה זה ביטול תורה באיכות)?
ומה לגבי ספרי חקירות באמונה וכו' להרבה פעמים יש ציטוטים מהתנ"ך ומדרשים אך הרבה מלל של המחבר . (אשמח לדעת ההגדרה של ספרי מוסר שאפשר לצאת י"ח לימוד תורה והאם יש חילוק בין מחברי זמננו לקודמים) תודה רבה!!!!!!!!
תשובה:
שלום רב
מה שמבאר מדרשי חז"ל ודאי נחשב לימוד תורה, ומה שמלשונו של המחבר שמעורר לבבות וכו' אינו לימוד תורה אך הוא נקרא בלשון בעלי המוסר "קב חומטין" סגולתו לשמר את התורה, מחמת היות מחזק את האדם להשקיע בלימוד תורה ומעורר ליראת שמים טהורה. ודאי שהסדר צריך להיות כזה שלימוד המוסר מבחינת זמן ההשקעה הוא השולי יותר, ועיקר הזמן יש להשקיע בלימוד גמרא והלכה. אבל לא לוותר על השקעה במוסר וכו', שהוא המגן עלינו מהקרירות בעבודת ה'. בנוגע לספרי חקירות באמונה וידיעת ה' והנהגותיו, כתב בהרב שך זצ"ל אבי עזרי בהקדמתו לחלק רביעי של ספרי שאינו חלק מלימוד התורה, אולם כבר שמעתי מאחד מתלמידיו שהרב שך חזר בו מזה, וראה עוד בהרחבה בענין זה מאמר בסוף ספר השמש בגבורתו מדברי אבי מורי בענין זה, שהאריך להוכיח שהכרת הקדוש ברוך היא בלי ספק חלק מהתורה שבעל פה, והביא מקורות רבים בענין, אבל שוב, יתכן שדברי מוסר נטו שאינם נוגעים להכרת ה' והנהגותיו לכל הדעות אינם תורה, אלא שמקיים בהם מצות יראת ה'.
יום נעים.
