שלום לכבוד הרב אני בחור ישיבה שהתחתנתי לפני מספר חודשים אני חושב שיש לי אולי נערווין פחדים שהקידושין לא היו טובים הכל התחיל בגלל שהיה איזה מקרה בזמן שאמרתי את נוסח הקידושין הרי את מקודשת לי ובדיוק במילים האלו מקודשת לי משהו דחף לי רמקול לפה ורק את המילים האלו שמעו בקול חזק ואז הצלחתי להזיז את הראש לצד ולברוח מהרמקול וגם עשיתי סימון שלילה אם היד להראות שאני לא רוצה את הרמקול וביד השניה אני מחזיק את הטבעת ואומר את המשך הנוסח בטבעת זו וכו' רגיל בלי רמקול אז את התחלת הנוסח אמרתי רגיל ואת הסוף אמרתי רגיל בלי רמקול
(חשבתי שיש בעיה להגיד ברמקול ובסוף שאלתי איזה רב ואמר לי שאין בעיה להגיד ברמקול ) עכשיו מתחיל השאלה אשתי אחרי כמה זמן אחרי החתונה אמרה לי שזה לא נראה שרציתי לקדש אותה בגלל שהוזזתי את הראש ואת היד בצורת שלילה אז אמרתי לה שזה בגלל הרמקול עכשיו השאלה אם כך היא חשבה ברגע הקידושין אולי זה לא נקרא קידושין (נישואין) כי היא לא התכוונה להתקדש לי . 2 בגלל מה שהיא שאלה אותי זה גרם לי לעוד שאלה לגבי העידם אולי גם פירשו את ריאתם שהם ראו אותי עושה מזיז את הראש לצד ואת היד אם האצבע מנופף בשלילה שאני גם לא מתכוון לקדש או שזה נראה להם שעשיתי משהו מוזר ולא שמו לב למה שאמרתי וזה היסח דעתם מהנוסח שאמרתי האם זה בעיה ופגם במשהו ואם צריך לשאול אותם אם ראו ושמעו את העיקר והדבר שעשיתי גרם להם להיסח הדעת או לחשוב משהו שאני לא רוצה לקדש אותה אבל אני עצמי עשיתי את זה רק בגלל הרמקול ובאמת כן התכוונתי לקדש אותה תודה מראש זה יעזור לי מאוד להיות רגוע
תשובה:
שלום רב,
אני יכול להשיב לך על שאלתך, אבל יש לי ספק גדול אם תקבל את התשובה. שהרי כתבת שיש לך "פחדים אולי" כלומר, אתה גם מבין שאין בעיה בקידושין, אולם אתה בכל זאת שואל… אדם צריך לעבוד את בוראו בשמחה ללא פחדים מיותרים, היה רגוע, אחרת לא תוכל להקדם בעבודת ה'.
שיהיה בהצלחה
לעצם השאלה אנסה את מזלי…אני לא הייתי בחופה, אבל ברור לי שסיטואציה כזו שבודקים בוידאו ורואים את המכלול כיצד את ממשיך לומר את הנוסח ואף נותן לה את הטבעת, זה ברור לכל ילד קט שיש כאן מעשה קידושין לכן אין כל חשש בתוקפם של הקידושין.
ולגבי האמירה ברמקול כבר השבנו שאין בזה כל בעיה למרות שיש דיון בפוסקים לגבי שמיעת ברכות או מגילה וכד’ ברמקול האם זה מועיל או לא, או האם עונים על ברכה כזו אמן וכד’. אבל לגבי אמירת הקידושין “הרי את מקודשת לי” אין בזה דין אמירה ואין צורך דווקא מפי המקדש, אלא רק כדי שיהיה ברור שנתינת הטבעת היא לצורך הקידושין, ראה ברמ”א סי’ כז שהביא מתשובת מהר”ם שאם נתן לה טבעת ולא אמר דבר וגם היא לא אמרה דבר “חוששין לקידושין” אם שניהם מודים שזה ניתן לשם קידושין, ונכון, שרבים חולקים עליו שם, אבל העקרון הוא ברור, אמירת תהרי את מקודשת לי זה רק כדי שיהיה ברור שהוא נותן לה את הטבעת לשם קידושין, וגם משום שיהיה “ידיים מוכיחות”. ובשמיעה מהרמקול התנאים הללו מתקיימים במלואם, כך שאין ספק פקפוק באמירה כזו ברמקול.
