שלום כבוד הרב יש לי שאלה
נראלי ששמעתי בשיעור של הרב יוסף מזרחי לגבי מסכת אבות , שבמסכת אבות כתוב "הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון" ,כלומר שבן אדם לא יגיד "עדיף יותר שאני לא ילמד את ההלכות בנושא הנל והנל כי אני מאמין שאני לא יקיים אתזה אז עדיף יותר שאני לא ידע ואני יהיה שוגג ולא מזיד"
אז נראלי ששמעתי בשיעור הזה שבמצב כזה שבן אדם מדבר ככה גם אם הוא שוגג בהלכה מחמת חוסר ידע הוא למעשה מזיד
האם זה נכון?
והאם זה תקף לגבי כי יש כמה הלכות שאני בספק שאני יכול לקיים אותם עכשיו ואני מעדיף לבנתיים לא לבדוק כי אני בספק אם אני יכול לקיים אותם האם מותר לי לחכות קצת שאני יוכל לקיים אותם ואז ללמוד אותם
תשובה:
שלום רב,
באופן כללי, ודאי שיש חובה ללמוד כדי לעשות. עיקר מצוות תלמוד תורה שהיא המצווה החשובה ביותר הוא כדי שנלמד מה לעשות ואיך לעשות ובכל מצב. אז איך אפשר לומר שעדיף שלא ללמוד כדי שלא לדעת??! לפעמים חז"ל אומרים "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים" כלומר, יש פעמים שעדיף שלא לומר לאנשים מה לעשות כדי שלא יהיו מזידים (אם נראה שיעברו על העבירה. אולם זה נאמר רק על אדם הרואה את האחרים עוברים על איסור. וגם כך, בהרבה מקרים זה לא נאמר.
יחד עם זה, בעלי תשובה שיש להם קשיים יומיומיים מעצם המעבר, ודאי שראוי להם לקבוע לעצמם מה הם מסוגלים לעשות עכשיו ואיזה דברים רק בעתיד. שהרי ידוע הכלל "תפסת מרובה לא תפסת". ולא טוב לאדם לקפוץ גבוה מתי…לכן אתה יכול להרגיש טוב עם העובדה שקבעת לעצמך כלל שאת הדברים שאתה יכול אתה עושה והשאר תמתין לתקופה שתוכל לעמוד בזה.
בהצלחה
