יהודי שהיה נשוי לגויה שהתגיירה בעודה בהיריון

שלום.

יהודי שהיה נשוי לגויה וגיירה בהיותה מעוברת לו, האם מותר לישא אותה בהיותה מעוברת עדיין או שיש כאן איסור לישא מעוברת חברו היות והעובר אינו מתייחס אחריו?

בכבוד

תשובה:

שלום רב,

אין איסור מעוברת חברו שזה התינוק שלו, גם אם נאמר שאינו מתייחס אחריו. הרבה פוסקים דנו בשאלה בענין איסור הבחנה בגר וגיורת שהתגירו שיש להפריש אותם ג' חודשים כדי להבין בין זרע שנזרע בקדשה לבין זרע שנזרע שלא בקדושה. כמבואר בסי' יג. ודנו הפוסקים האם גם באופן שודאי אין טעם להבחנה צריכים להפריש אותם או לא. וחלק מהפוסקים נקטו את הדוגמא של מעוברת. כלומר התגיירה כשהיא מעוברת ביחד עם בעלה, ולא חששו למעוברת חברו,  ראה משנה למלך פ"א מגירושין הלכה כא, שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' רד.

אגב, ההנחה שהנחת שבאופן הזה ברור שהילד אינו מתייחס אחר אביו אינו ברור לחלוטין. ראה היטב בדברי הגרש"ש בסוף קונטרס על שליחות, שכתב:

"עוד היה נראה לי, דגם בישראל הבא על הנכרית שהולד כמותה, שזה דוקא מחמת הלידה, אבל אם נתגיירה קודם לידה דאז לידתו בקדושה נעשה ישראל על ידי הלידה כמש"כ, אז מתיחס אחר האב לכל דבר, דבשעת עיבורו עדיין לא פקע ממנו שאר האב רק משעת הלידה, דהא דילפינן מקרא דכי יסיר לא מוכח על העיבור, ולומר מחמת סברת עובר ירך אמו זה לא נזכר בגמרא". והביא לזה ראיה מדברי רש"י ביבמות מב.

אלא שאח"כ כתב: "כן היה נראה לענ"ד לפרש, לולי ראיתי בדברי המגיד משנה (פ"ד מהלכות חובל ומזיק ה"ד) שכתב דבכה"ג אינו בנו, יעו"ש". וכוונתו לדברי הרב המגיד שם בענין אדם שהזיק לאשה מעוברת ויצאו ילדיה, שחייב לשלם דמי ולדות לבעל. וכתב שם הרב המגיד, שישראל הבא על הנכרית והתגיירה, דמי ולדות אינם שייכים לאב משום שאין הולדות מיוחסים אחר האב. כלומר, למרות שהיא התגיירה לפני הלידה, הולדות אינם מתייחסים אחר האב הישראל.

אולם יש לדעת, שהרמ"א (חו"מ סי' תכג סעי' ג') פסק ההיפך, שישראל הבא על הנכרית והתגיירה, דמי ולדות שייכים לאב, וראה עוד בסמ"ע שם. וראיתי במנחת חינוך (מצוה מט אות כט) שהקשה על דברי הרמ"א, הרי ישראל הבא על הנכרית אין הולד מיוחס אחריו, ומדוע פסק שדמי הוולדות לבעל. ואין זו קושיא, משום שהרמ"א סובר כשיטת רש"י כפי שהביא הגרש"ש, שישראל הבא על הנכרית אין הולד מתייחס אחריו רק מצד הפסוק כי יסיר, ודין זה נאמר רק מרגע הלידה, ולכן מאחר שהתגיירה קודם הלידה, הרי שהוא נולד לישראלית, וממילא מתייחס אחר אביו הישראל.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. ישר כח על ההערה על המיקום של האגרות משה השגוי.

    לא ראיתי באוצר הפוסקים שהביאו איזה דעה שיהיה איסור מעוברת חברו או מינקת חברו בגר וגיורת שהתגיירו או בישראל שנשא נכרית והתגיירה. המחלוקת היא רק בגר וגיורת שהתגיירו והיא מעוברת, האם הם צריכים ג' חודשי הבחנה, וכפי שהבאתי מהנ"ל שדנו במחלוקת זו, ולא העלו על דעתם שיש להפריש אותם עד שיגדל התינוק לגיל שנתיים.

  2. ישר כח, אכן כך.
    דברי האבן יקרה הם חידוש גדול, והטעם כפי שכתב שם שהבעל אינו מחוייב במזונות הבן (ראה שו"ת היכל יצחק סי' כב אם הבעל מחוייב במזונות ילדיו מאשתו הנכרית, והביא את הטעם של הר"ן במזונות הילדים שהחובה הוא משום מזונות אשתו. ולפי"ז ההתחייבות במזונות אשתו הנכרית שרירה וקיימת וממילא גם במזונות ילדיו מהנכרית. אולם בהיכל יצחק שם מאד פקפק בזה. אבל האגרות משה מכמה תשובות נוקט כך כהר"ן, ולפי"ז אפשר שיהיה חייב במזונות ילדיו מהנכרית, וא"כ גם לדעת האבן יקרה לא יהיה איסור מעוברת חברו).
    הלכה למעשה לעניות דעתי נראה שאין להחמיר עליהם, דברי האבן יקרה הם חידוש. ובנוסף, ידועים דברי הנודע ביהודה שהובאו שם בפת"ש שהקל במזנה או במזנה מהנכרית. ורבים מהפוסקים הביאו את דבריו. עכ"פ מדברי הפוסקים הנ"ל נראה שאין איסור מעוברת חברו בכה"ג, ומאחר שהכל זה רק איסור דרבנן, ודאי ניתן לסמוך על כך הנ"ל ולא להפריש אותם, בפרט שמן הסתם הדבר יקשה עליהם את הגיור שאנו כה רוצים כדי שהבעל יתחזק ויחזור בתשובה. (מה גם שהבאנו שם סברא שיתכן שבכה"ג שהיא התגיירה בעודה מעוברת הילד מיוחס אחריו – אם כי הפשטות בדברי הפוסקים ודאי אינה כך).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל