לתרומות לחץ כאן

קבלת צדקה מגוי אוהב ישראל

בס"ד

שלום לכבוד רבני בית הוראה שליט"א,

שאלה: כתוב בש"ע יורה דעה הלכות צדקה סימן רנד

סעיף א
**אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא. ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל, ואינו יכול ליטלה מעובדי כוכבים בצינעא, הרי זה מותר.
**ופירש הש"ך ס"ק א ד"ה " אסור לישראל כו' " – משום דאיכא חילול השם דמבזי נפשיה בפרהסיא:
סעיף ב
שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר, כדי שלא ישמע השר. הגה: וי"א דיעשה בהן מה שצוה לו המושל. (כך משמע מפירוש רש"י ותוספות מעובדא דאימיה דשבור מלכא). וכל זה דוקא כשנותנין מעות לצדקה,*** אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת, ד מקבלים מהם (בית יוסף בשם התוספות סימן רנ"ט בשם מ"כ והוא בדינים והלכות מהרי"ו סי' ס"ז וכן הוא בהג"ה בא"ח סי' קנ"ד סי"א). ה אבל לא מן המומר (ג"ז שם). ועיין לקמן סי' רנ"ט סעיף ד'.
***אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת וכו' – ופירש הט"ז ס"ק ד וז"ל דהוה במקום קרבן ודרשינן איש איש לרבות עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל. וכתוב בהגה' אשר"י פ"ק דב"ב שאלתי מ"ש צדקה דלא מקבלינן מינייהו ופירש לי מורי רבי אברהם לפי שנדרים ונדבות אין באין לכפרה עכ"ל. והש"ך פירש ס"ק ד וז"ל כדלקמן סי' רנ"ט ס"ב והטעם משום דהוי כמו קרבן שמקבלין קרבנות מן העובדי כוכבים ובהג"א פ"ק דב"ב כתבו טעם בדבר מפני שהצדקה מכפרת ע"כ אין מקבלין מהן אבל נדרי' ונדבות אין באין לכפר:
ועוד כתב הערוך השולחן יו"ד סי' רנד וז"ל:
סעיף ג
ואין לתמוה על מה שנהגו לקבל בלא שום פקפוק דוודאי כיון שהדוחק רב מותר כמ"ש ***ועוד שהרמב"ם כתב בפ"י ממלכים דין י' וז"ל בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה ואם הביא עולה מקבלין ממנו נתן צדקה מקבלין ממנו ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל הואיל והוא נזון מישראל ומצוה להחיותו אבל וכו' עכ"ל ומיירי בזמן הבית ושקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ע"ש וגם עתה הפרנסה זה מזה ואין בינינו עובדי כוכבים:
סעיף ד
וכל זה בנתינת מעות לצדקה אבל כשמנדבין דבר לבהכ"נ מקבלין מהם דזהו כמו קרבן שמקבלין מהם דדרשינן איש איש ללמד עליהם שמקבלין מהן קרבן נדרים ונדבות ויתבאר בסי' רנ"ט ומן הנהפך לישמעאל אין מקבלין ויש אומרם דמקבלין ולא דמי לקרבן [עי' ש"ך סק"ה]:
ונשאלו השאלות אלו:
א.ההלכות מדוברות על עכו"ם דהיינו עובד הכוכבים פי' שלא מאמין באלוקה דישראל, משא"כ גבי בני נוח לפי הרמב"ם ומביאו העה"ש.
שאל ואחד שהוא בן נח אמיתי, לדעתי נחשב כצדיק אומות העולם, שקיבל עליו לא לעבוד עבודת אלילים, ושהוא לא מחובר לא לשום מיני דת נוצרות, או קתולים או דת ישמאלית אלא שמאמין באלוקה דישראל ומבין שאנחנו עם ישראל העם הנבחר ע"י ה' ושתורתו של משה אמת. וגם שמכבד מאוד היהודים ולדוגמא מבין כל טוב עניניינו שלא נוגע באשה יהודית אפילו היא לא דעתיה בשום אופן, אפילו למטרת עסקית. והוא פשוט שמח בחלקו כבן נח, אע"פ שעלה על דעתו תמול שלשום להתחבר לעם ישראל דהיינו גיור ומ"מ הבין האחראוית וכיון שהוא אינטלקטואלי אמיתי לא חשב כעת יכול לעמוד בכל המצות וכו' ולכן לא המשיך לתהליך גיור מאז שהתחבר לישראל ותורה, ומ"מ חשק נפשו לעם ישראל ורואנו כהטובים שבעולם והוא מבין הענין הקושי בפרנסה שיש בין הלומדים תורה ורוצה לתרום לביה"כ, בית מדרש ולתמוך בלומדי תורה שמבין שזה הדבר שה' חפץ וכיון שה' עוזר אותו בפרנסה מבין שהכל מן ה' ורוצה לתת מעשר מן מה שמרויח למטרות אלו שפירש. האם אפשר למוסדות לקבל ממנו ?
ב.גר צדק שאל על עזרה שמקבל מאביו, ולזה מותר לו לקבל ואפילו אמרתי לו שיורש אביו מדרבנן כמו שכתוב בח"מ הלכות נחלות. עתה שאל אם אחיו אחותו או דודו ירצו גם לתמוך בו שמכבדים ישראל אפשר לו לקבל? מדובר באופן שבצינעא או מוטב שלא לקבל? נראה לפי מש"כ למעלה שאפשר מ"מ אשמח לשמוע מכם על נושאים אלו.
תודה ברכה והצלחה

תשובה:

כיון שיש שאמרו שרק בחפץ ששמו עליו אסור, ושי שאמרו שמאדם פרטי מותר ורק המהלכות אסור, ויש שהקלו במי שאינו עובד ע"ז, ממילא במקרים שתיארת אין להחמיר.

מקורות:

בסוגית הגמ' בב"ב (י ע"ב) מבואר, שאסור לקבל צדקה מן הנכרי, דכתיב (ישעיה כז, יא) "ביבוש קצירה תשברנה". ועי' רש"י שם: "כשתכלה זכות שבידי אומות העולם ותיבש לחלוחית מעשה הצדקה שלהם, אז ישברו" [ועי' הגה' אשרי פ"ק דב"ב שהקשה, מאי שנא צדקה דאין מקבלין מהם, מנדרים ונדבות דמותר לקבל. ותי', דשאני צדקה שהיא מכפרת עוון]. ואיתא בפוסקים [עי' ס' ראשון לציון לאור החיים יו"ד סי' רנד], דזהו דוקא כשיכול הוא למצוא את קיומו מישראל, אבל אם אינו יכול למצוא כדי חיותו מישראל, רשאי הוא ליקח מן הגוי.

בשו"ת כתב סופר (יו"ד סי' קיד) דן, לענין עני המחזר על הפתחים ויכול לקיים עצמו בדוחק ע"י הצדקה שהוא נוטל מישראל, אם מותר ליקח מעות מן הנכרי כדי שיהיו מזונותיו מצויים לו בהרווחה יותר. ונראה לומר, דכל שמחזר על הפתחים למזונות אשתו ודאי מותר הוא ליקח מן הנכרי בכהאי גוונא, דכיון שחייב הוא במזונותיה כשיעור שקצבו לה חז"ל בתבשיל של קטנית וכו' [אלא שאם נותן לה לחם ומים אין כופין אותו להוציאה], צורך גמור הוא לו לקיים את חיובו, ואין זו הרווחה בעלמא, ובהא נראה פשוט דשרי, ודו"ק בזה.

וביותר, למש"כ בשו"ת בית שערים (או"ח סי' סא), דלא דאסרינן ליקח צדקה מן העכו"ם אלא כשבא ליטול מן המלכות, אבל מאדם פרטי מותר ליקח בכל גווני, וכ"ה בס' ראשון לציון (שם סעי' ב), ועי' שו"ת זרע אמת (ח"ב סי' קיב) שמצדד להקל בזה בזמנינו שאינם עובדי ע"ז (ועי' חולין יג ע"ב, ודרישה יו"ד סי' קנב), וראה מש"כ בכל זה בשו"ת משנה הלכות (חט"ז סי' ע). [על הנידון אם מותר לקבל מעות מן הנכרי לדבר מצוה, עי' שו"ת קול אריה (סי' טו), שו"ת אבני צדק (סי' יד), ושו"ת תשורת שי (ח"א סי' טו)].

נידון זה אמור גם לענין נטילת צדקה מן המומר, דאף שכתב המבי"ט בתשובותיו (ח"א סי' ריד), דדוקא קרבן לא מקבלין ממנו, אבל הקדש לעניים שרי, כבר חלקו עליו רבים מן האחרונים, עי' בית יוסף (יו"ד סי' רנט), עי' שו"ת שבות יעקב (ח"ג סי' פה), ושערי דעה (יו"ד סי' רנט). וע"ע דעת תורה למהרש"ם (או"ח סי' תרי) דמנהג העולם להקל בזה כשיטת המבי"ט, וכ"ה בהגה' חתם סופר לשו"ע (שם סי' קנד), ובשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סי' רלא).

באליה רבה (או"ח סי' קנד ס"ק יז) כתב, שהאיסור לקבל דבר מן הנכרי אינו אמור אלא כשמקבל מהם חפץ מסויים ששמו של הגוי או המומר עליו, אבל בנתינת מעות בעלמא לית לן בה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל