שלום רב,
קהילה יהודית בתפוצות ישראל מחזיקה ברשותה במשך מאות שנים ספרי תורה או כתבי יד. עקב חשש סכנה לשלום הקהילה שעומדת בפני כליה, מוברחים הספרים למקום מסתור ומחולצים לבסוף לארץ הקודש. למי הבעלות או לפחות הזכות לטעון להחזקה בספרים ? הקהילה כבר איננה, גם מי שהציל את הספרים לא טוען שהם בבעלותו הפרטית אך כי הוא בן הקהילה בעבר ובעל הזכות להמשיך ולהחזיק בהם.
תודה רבה,
שמחה
תשובה:
שלום רב,
אין לחפצי הקדושה דין של זוטו של ים כיון שכשהציל אותם לא היו אבודים וגם ראה שו"ת שרידי אש (ח"א קמז על ספרי בית המדרש לרבנים שהצילו מהשואה)
אם הגבאים או חלקם קיימים יש לאסוף את כל מי שקיים שהם יחליטו מה יעשו עם הספרים. ואם אינם קיימים או שלא מגיעים להסכמה. המחזיק בהם יעשה לפי שיקול דעתו- מה היא התועלת הטובה ביותר. וראה מהרי"ק קכג ושם מדובר במעות צדקה שהיו עומדים להתחלק לכן הכריע שם שיחלקם למטרה הכי טובה. ובנידון הזה אין הספרים והכת"י עמדו להתחלק ודעת הקהל היה שישמרו, ולפיכך אולי צריך למסור אותם במקום שישמרו הכי טוב או שכל התועלת לשמרם אז הייתה לשמור אותם לקהילה אמנם אחרי שהכול התבטל צריך לחשוב מה התועלת הטובה ביותר מבחינת חפצי הקדושה.
